לדברי המשרד, הפניות נעשו לאחר חקירות מקיפות של גורמים במערכת המדינית והביטחונית ועיון באלפי מסמכים. אל הפגישות צורפו שאלות מפורטות שהוגדרו ברמת סיווג "סודי ביותר".
הביקורת חודשה לאחר השהיה של 15 חודשים
בעת ההודעה על פתיחת הביקורת הבהיר המבקר אנגלמן כי תוטל אחריות אישית על הגורמים הרלוונטיים בכלל הדרגים, וכי ככל שתוקם ועדת חקירה ממלכתית יתואמו מולה גבולות גזרה. חוק מבקר המדינה אף קובע כי עם השלמת דוח ביקורת מיוחד, הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת רשאית למנות ועדת חקירה ממלכתית, כפי שנעשה בעבר במספר מקרים.
המבקר אנגלמן מסר כי: "טבח 7.10 הוא המחדל החמור בתולדות מדינת ישראל. כלל הדרגים נתונים לביקורת – הדרג המדיני, הצבאי והאזרחי. מתקפות של גורמים המבקשים לחמוק מביקורת לא ירתיעו אותנו מלבצע את עבודת ביקורת המדינה באופן המקצועי ביותר".
עוד הדגיש המבקר כי "נדרשת זמינות מלאה, המצאת כל המסמכים הרלוונטיים והתמודדות מקצועית ועניינית עם ממצאי הביקורת. המחויבות שלנו היא אך ורק לאזרחי ישראל הראויים לקבל תשובות על ליבת הכשל שהוביל לטבח. מתקפות של גורמים המבקשים לחמוק מביקורת לא ירתיעו אותנו מלבצע את עבודת ביקורת המדינה באופן המקצועי ביותר. כפי שאמרתי לא אחת - ככל שתקום ועדת חקירה ממלכתית נקבע עימה גבולות גזרה".
תגובה לעתירת הסנגוריה הצבאית
בהודעת משרד המבקר נמתחה ביקורת חריפה על עתירה שהגישה לאחרונה הסנגוריה הצבאית, אשר לטענת המבקר מתעלמת מפסק הדין שקבע את מתווה הביקורת עם צה"ל והשב"כ. במשרד הגדירו את העתירה כ"מופרכת ושערורייתית", והוסיפו: "אין לנו אלא להאמין שבג"ץ ידחה עתירה זו, ולא ימנע ממשרד מבקר המדינה להמשיך את הביקורת על כל הדרגים, כדי לתת תשובות לאזרחי ישראל על כשלי 7.10".
עוד הוסיף כי "הסנגוריה מתעלמת מפסק הדין שניתן על בסיס מתווה ההסכמות ומהעתירות שנמחקו לבקשת כל הצדדים, לרבות היועצת המשפטית לממשלה, אשר כבר עיכבו את הביקורת במשך 14 חודשים". בנוסף, המבקר הדגיש כי: "מצופה ממי שהצהיר על קבלת אחריות לאחד המחדלים החמורים בתולדות המדינה שלא לנסות לחמוק מביקורת".