בצה"ל אומרים כי על שני דברים ישראל חייבת להתעקש, על שני דברים עומד "סלע הקיום" של מדינת ישראל אחרי המלחמה הזאת. הראשון - החזרת כל חמישים החטופים, חיים וחללים. בלי זה לא יהיה לאף מפקד בצה"ל, לאף מנהיג במדינה את המנדט המוסרי לשלוח חיילים לשדות הקרב.
77 שנים כל חייל בצה"ל ידע כי כשהוא יוצא לקרב מדינה שלמה עומדת מאחוריו ולא משנה מה יקרה: אם ייפול בשבי או ייפול פצוע או חלילה ייפול בקרב, תמיד מדינת ישראל תעשה את הכל להחזירו. בין החטופים לא רק לוחמים, אלא מרביתם אזרחים תמימים שנחטפו מבתיהם ומכאן שהמחויבות גבוהה הרבה יותר.
העניין השני שבצה"ל מבינים כי ישראל מחויבת להשיג בתום המלחמה בעזה הוא פירוק החמאס ככוח צבאי או משילותי בעזה. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שכוחות גרילה של חמאס או כל ארגון אחר לאיים בפשיטה על ישובי עוטף ישראל: ניר עוז, שדרות, נתיב העשרה, בארי ויישובים אחרים. עד כאן ההסכמות הרחבות שחוצות את כל המגזרים בישראל, אבל השאלה עכשיו איך מגיעים לתוצאה הרצויה.
בפעם הראשונה צה"ל חשף אתמול את הנתון המצמרר של צפי הנפגעים. בצה"ל אומרים כי בתמרון הקודם נפלו על כיבוש העיר עזה מאה לוחמים. "כל אחד יכול להקיש מכך את ההערכה", אמר גורם ביטחוני. הדרג המדיני נדרש עכשיו להחלטה לאן הולכים. את המחירים של כל כיוון הדרג המדיני יודע היטב, עכשיו הכל מונח על הכתפיים של הדרג המדיני. אלה האופציות, אלה המחירים, והסיכונים והסיכויים ידועים.