החשיפה הזו העלתה שאלות קשות לגבי אופי ושיטות החדירה. חלק מההסברים התבססו על פעילות סוכנים בשטח, אחרים על טכנולוגיות מעקב מתקדמות, אך אחת ההשערות המסקרנות ביותר נגעה לשימוש ישראלי בטכנולוגיה חדשנית: ראייה דרך אותות Wi-Fi.
הטכנולוגיה הזו כבר מיושמת באזרחות: ניטור קשישים בבית חכם, מעקב רפואי אחר חולים או שליטה במערכות תאורה וחימום לפי נוכחות. אולם הפוטנציאל השנוי במחלוקת ביותר נמצא בעולם הביטחון.
חאטום מסביר כי שימוש צבאי בטכנולוגיה יכול לאפשר לחיילים לזהות כמה אנשים נמצאים בתוך מבנה עוד לפני פריצה, ואף לזהות זהותם על סמך הליכתם. בנוסף, היא יכולה להחליף מצלמות תרמיות או אופטיות בסביבות קשות – לילה, עשן או אבק – ולשמש גם במשימות חיפוש והצלה.
כאמור, ישראל נחשבת לשחקנית בולטת בתחום. חברת Camero-Tech כבר פיתחה מערכות מכ"ם מתקדמות, המסוגלות "לראות" דרך קירות וזכו לשימוש מבצעי בעזה ובאיו"ש, ואף הוצגו בתערוכות בינלאומיות. ההבדל הוא שמערכות מכ"ם כאלה דורשות ציוד ייעודי, בעוד שטכנולוגיות Wi-Fi משתמשות באותות קיימים – זולים, זמינים וחשאיים יותר.
מומחים מעריכים כי שילוב בין שתי השיטות עשוי להעניק דיוק חסר תקדים במיפוי מיקומם של אנשים ובהצלבת נתונים לזיהוי אישי.
עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם מגבלות: קירות עבים או סביבות מתכתיות מקשות על הדיוק, ועומס אותות בערים יוצר רעש והפרעות. למרות זאת, במזרח התיכון – ובעיקר בישראל – ההשקעה בתחום הולכת וגדלה.
האם ישראל השתמשה ביכולות אלו כדי לחדור לסודות חיזבאללה? התשובה הרשמית טרם ניתנה, אך עצם העלאת האפשרות ממחישה עד כמה מהפכת ה־Wi-Fi משנה את חוקי המשחק. בין אם לשימוש אזרחי ובין אם לצבאי, בשנים הקרובות צפוי שנראה את הטכנולוגיה הזו פורצת עוד גבולות – תרתי משמע.
התרעות פיקוד העורף