"הטיסה מחודידא לצנעא עורכת כמה עשרות דקות של טיסה. מדובר בטיסה דרוכה מקו החוף לתוך המדינה מדובר בעשרות מיילים זאת טיסה דרוכה בשל מורכבות האיומים. ומבחינתי זאת הייתה הפעם הראשונה שלי שאני טס מעל צנעא. התחושה הייתה של סיפוק כשהשלמנו את המשימה", הוסיף.
סרן ש׳ כבר טס רחוק, הוא לקח חלק, כמו טייסים רבים בתקיפות באיראן. "היה מספיק לכולם לתקוף באיראן אבל יש אלמנטים מבצעים שונים בין התקיפות באיראן לבין התקיפה היום בתימן. לצערי זה מה שאני לא יכול לפרט יותר מדי. המרחק הוא שונה אלמנטים מבצעים שונים. הטייסת שלי תקפה את אחת מתחנות הכח ואת ארמון הנשיאות. אני תקפתי את תחנת הכח״. סרן ש׳ לא היה צריך להסתיר בבית על הפעולה. "אישתי ידעה לפני הפעולה ותוך כדי. היא קצינת המודיעין".
לדבריו, יש כמה יש כמה שלבים של הורדת לחץ במהלך הטיסה. ״שלב ראשון כשממריאים ויודעים שאנחנו בדרך למשימה. השלב הבא הוא בטיסה כשאתה יודע שכל מערכות הטיסה שמישות ואף אחד לא יחליף אותי. אחר כך יש את התחושה הקלה של מכה קטנה בכנף בעצם כמה מכות בכנף של שחרור החימושים ואז הסימון שהם פגעו המטרה ובעוד מטרה שהופיעה ברשימה. ומשם בדרך חזור צריך לצאת מאזור המאוים המשימה נגמרת רק שאת בד״טנק שהמטוס נעצר וחופה נפתחת. אז אתה מרגיש את ההקלה האמיתית״, אומר סרן ש׳.
רס״ן א׳, טכנאי מטוסים של מערך הקרב. מספר על ההכנות לתקיפה החריגה: ״הצורך בתקיפה היו שונות ממה שהיו בעבר. אנחנו מתעסקים באיך אנחנו עושים את המשימה הטובה ביותר. יש נהלים מיוחדים מבצעים בדיקות ארוכות יותר ורחבות יותר. כשמגיעה משימה כזאת אנחנו עוצרים בוחנים את כלל המטוסים ובוחרים את המטוסים למשימה. מן הסתם אנחנו נבצע בדיקות עמוקות יותר בטיסות ארוכות ומורכבות. הבדיקות מקיפות וגם טכנאים בכירים יותר בוחנים את המטוסים מדובר במשימה שדורשת הערכות מיוחדת של הכנת המטוסים".
עוד אמר: "התחושות שלנו כאנשי צוות הטכני מעורבות בגאווה אבל גם בלחץ כשהם ממריאים למשימה כל כך מורכבת ורחוקה. התחושות לא פשוטות במהלך המשימה הדאגה מלווה אותנו אולם כשהם נוחתים ללא החימוש אחרי שהשלימו את המשימה התחושה של שמחה וגאווה מרקיעה לשמים. אני יכול לומר שגם בפעולה היום לא היו תקלות וביצענו את המשימות כמתוכנן".