גם בחגים הקרובים מאות אלפי משפחות חיילי המילואים, הקבע והסדיר יחגגו בהרכב חסר את חגי תשרי. גם השנה הלב יוצא בדאגה לילד, לילדה, לבעל, לאבא שיעמדו על המשמר.
הם שומרים גם על המיעוט המתבדל מהמדינה, וכן מגנים על המשפחות שלהם – מהציבור התורם, העובד והמתגייס.
מדינת ישראל חייבת לשנות את הדיסקט ואת סדר העדיפויות מול אזרחיה. הגיע הזמן שלוחמים קרביים וחיילי מילואים יקבלו מעמד על – לפחות כמו הפרזיטים והנמושות מהציבור החרדי, שיודעים רק לסחוט את הקופה הציבורית והחברה הישראלית.
הגיע הזמן שבישראל ארבעת המקומות הראשונים באוטובוס יהיו שמורים ללוחמים ולחיילי המילואים. שבשערי הכניסה לאקדמיה תשתנה ההעדפה המתקנת: לא קדימות לערבים ולחרדים כפי שקורה היום, אלא ללוחמים, ורק לאחר מכן לכלל הציבור. הגיע הזמן לשנות סדרי חברה בישראל ולתת קדימות לאותן צעירות וצעירים שבגיל 18 לא שאלו מה המדינה תעשה בשבילם, אלא מה הם צריכים לעשות בשביל המדינה.
גם במעלה הדרך – באוניברסיטה, בטיול אחרי צבא, מהחופה ועד חדר הלידה – הם עזבו הכל והתייצבו ב־7 באוקטובר, ומאז בסבבים פעם אחר פעם, בלי שאלות. בנחישות, בעמידה זקופה, למרות הקשיים – הם צצים כמו פטריות אחרי הגשם, נכונים למשימה.
הם מלח הארץ הזאת. הם הגיבורים של כולנו. הגיע הזמן להצדיע להם.
התרעות פיקוד העורף