נראה שכבר ברור שאין לשפוט את מלחמת "חרבות ברזל" רק דרך "משקפי עזה" וההתפתחויות הצבאיות בה, אלא תחת ההבנה שחמאס מנסה להפוך את עניין עזה לגלובלי ולכפות על ישראל את סיום המערכה. חובה להסתכל מערכתית על הנעשה בעולם בהקשרי עזה ובהקשרי תהליכים אחרים המתנהלים במקביל, שחשוב שנטה אליהם אוזן.
צה"ל הודיע במקביל על מרחב הומניטארי בחאן יונס כולל תשתיות הומניטריות חיוניות - בית חולים שדה, קווי מים ומתקני התפלה לצד המשך אספקה שוטפת של מזון, אוהלים, תרופות וציוד רפואי שנכנס בתיאום עם הקהילה הבין לאומית.
חמאס מצידו מנסה לנהל קמפיין תודעה נגדי ולחדד את השסעים בתוך החברה הישראלית, תוך שימוש בחטופים שהוצאו לנסיעה ברחובות העיר עזה (וכבר יש פעילי רשת שהצליחו, על אף שעות החשכה של הסיור, לזהות את המקומות בעזה שבהם הוסעו החטופים).
כאמור, השלב הראשון של המערכה להכרעת חמאס בעיר עזה החל: שלב פינוי האוכלוסייה. אני מזהה חשיבות קריטית לשלב שהוא בעצם תחילת "הוצאת הריבונות" מידי חמאס שנמצא בגבו אל הקיר (אסטרטגית). הצלחה במימושו תתרום משמעותית להכרעה התודעתית של הארגון ותקטין מאוד את התוחלת שהוא רואה להמשך הישארותו בעזה ביום שאחרי (הארגון צפוי להתנגד לפינוי בכל דרך כולל שימוש באיומים ובכוח נגד האוכלוסייה הפלסטינית למניעת הפינוי). פעולה ישראלית אפקטיבית ומוצלחת כאן עשויה אף למנוע את הצורך בהכרעה הצבאית הקלאסית לאחר פינוי האוכלוסייה.
המורטוריום קודם על ידי כנופיית ה-40, ארבעים משתמשים אנונימיים שתיאמו עמדות כדי לערוך ערכים ברוח אנטי-ישראלית ופרו-פלסטינית שחלקם הושעו לאחר שנחשפו מאמצי התיאום. זו מלחמה ראשית על התודעה ועל הנרטיב ההיסטורי, וכדאי מאוד שמדינית ישראל תתייצב למערכה הזו.
שר החוץ האיראני נפגש בדוחה בקטאר גם עם שרת החוץ של האיחוד האירופי בניסיון להגיע ל"פתרון דיפלומטי", אך לפי שעה מסרב לוותר על תוכנית העשרה גרעינית, מסרב לפיקוח ומחמיר מאוד את התבטאויותיו, לצד שיתוף פעולה הולך וגובר עם סין כולל בתחום הצבאי מתוך ניסיון לשקם את יכולותיו לסבב לחימה עתידי נוסף. לא מן הנמנע שאיראן תנסה להסיט חלק מהלחץ הפנימי כלפי חוץ (ישראל) ויש להיות קשובים המיוחד לקולות העולים משם.
בינתיים ממשלת לבנון "מורחת את הזמן" ו"מוכרת לוקשים", ולבד מקמפיין מתוקשר של כמה משאיות קטנות עם נשק ש"נתפס" במחנות הפליטים (עם נשק רב הרבה יותר שנותר שם), אין באמת פעילות אגרסיבית לפירוק חיזבאללה מנשקו (הפסקת האיש הוכרזה בנובמבר 2024 -אוטוטו שנה).
חובה להבין, הטיפול בחיזבאללה חייב להיות גם חברתי-כלכלי ולא רק צבאי, ואת זה ממשלת לבנון יכולה הייתה זה מכבר לבצע. ישראל וארצות הברית טועות בדברן רק בשיח צבאי של פירוק מנשק.
כך, סניף צידון של ארגון "גיוס הספורט" של חיזבאללה ארגן ב-28 באוגוסט את טורניר הניצחון האלוהי בשחייה, אירוע שנערך בנוכחות נציגי האגרון, נציגי ארגונים פלסטיניים וקהל רחב מתושבי האזור-כלי חשוב מאוד לביצוע אינדוקטרינציה לנוער ואיתור מועמדים פוטנציאליים לגיוס, ובאירוע אחר נערך הכינוס השנתי של התאחדות המורים בדרום לבנון שהוקדש להאדרת תרומת חיזבאללה, והוכיח כי הארגון עדיין פעיל במערכות החינוך הממלכתיות והפרטיות ומפעיל את ארגון גיוס החינוך שאליו כפופה התאחדות המורים בלבנון ואת ארגון החינוך האסלאמי הדתי.
עד שהצד האזרחי של חיזבאללה לא יטופל (ואת זה יש יכולת לבצע כבר מחר בבוקר) לא יחול שינוי אמיתי, ואת זה על ישראל וארצות הברית לדרוש.
במקביל, הפרה מובהקת נוספת של הסכמי השלום עם ישראל והזרמת כוחות צבא לסיני לכאורה בתואנה של חשש מזרם מהגרים פלסטינים לשטחה. בעניין זה על ישראל לבקש מארצות הברית שתדרוש מהמצרים שינוי קו משמעותי.
מנגד, הצהרה רשמית חשובה מאוד של ממשלת בריטניה מאתמול בתגובה לדוח ועדת המודיעין והביטחון של הפרלמנט, שעסק בפעילות איראנית על אדמת בריטניה ומחוצה לה. לפי ההצהרה, הרפובליקה האסלאמית הקימה רשת קשרים מתוחכמת עם ארגוני טרור ומיליציות, תוך שימוש במשמרות המהפיכה וגופים נוספים.
ההצהרה מייחסת לאיראן אחריות ישירה לתוכניות חיסול ריגול ותקיפות סייבר בשטח בריטניה ומבהירה כי בכוונתה לסגור את הפערים המשפטיים שמנעו עד כה הכרזה על משמרות המהפיכה כארגון טרור. זו הצהרה מאוד משמעותית, המעניקה תוקף לרצינות כוונותיה של בריטניה בהטלת הסנקציות הקרובה על איראן ובעיקר בחסימת הפעילות האיראנית על אדמת בריטניה והוצאתה אל מחוץ לחוק.
התרעות פיקוד העורף