בסיום יום מתוח שבו הופעלו אזעקות באילת, בדימונה ובמרחבי הנגב בשל חשש לחדירת כלי טיס בלתי מאוישים, אמר גינת ל”מעריב”: ״לגבי האיום האווירי כטב״מים רבים מגיעים לאזורנו ביומיים האחרונים, כולל מקרה אחד שבו לא הופעלה אזעקה: הכטב”ם שנפל בשדה התעופה רמון שלשום. אנחנו חשופים לאירועים אלו, כמו שכל מקום בארץ חשוף, ואנחנו מוגנים בתנאי שתהיה אזעקה שעובדת בזמן האירוע. האנשים שלנו בחבל אילות יודעים ומתודרכים מה לעשות במקרה של אזעקה. הדבר המטריד באמת הוא שלא הופעלה אזעקה, ופתאום שמענו בום גדול. במזל גדול לא נפגעו רבים״.
לדבריו, המחסור במיגוניות מורגש היטב ביישובים הוותיקים: ״אין מספיק מיגוניות בשטחי המועצה. זה שונה מאוד בין היישובים השונים. בבאר אורה, שהוא יישוב חדש, לכל בית יש ממ”ד. אבל ביישובים משנות השמונים יש מקלטים וממ”דים רק בבתים החדשים ואין מספיק. אנחנו צריכים תגבור. האוכלוסייה פה גדלה, אנחנו צריכים עוד מיגוניות. אנחנו מבקשים אותן מהמדינה ומהצבא בדרישה לתוספת. אין מספיק, ואני מקווה מאוד שעם הבקשות שלנו משרד הביטחון והצבא יוסיפו לפחות מיגוניות, כי זה יחסית פשוט ,גם במתחמים הציבוריים במועצה וגם ביישובים״.
מלבד האיום מהאוויר, גינת מצביע גם על חולשות במענה הביטחוני בגבול: ״הנושא השני הוא האיום הקרקעי – מאה קילומטר של גבול, מקיבוץ אילות ועד צומת מנוחה, כל זה אצלנו. מתוך זה, חמישים קילומטר ללא גדר ואין הגנה ראויה. נכון שלאחרונה הצבא פרס ‘חומר מעכב’, מין מעקה שבמידה ומישהו ינסה לחצות עם רכב – זה יעכב אותו. אבל בעניין הזה יש עוד הרבה מאוד לעשות, וחייבים לקדם. אם מתחילים לטפל בצפון, אלינו יגיעו רק עוד חמש שנים. המדינה חייבת לשים את הביטחון של הגבול המזרחי, עם כל עשרות אלפי התושבים, כיעד מספר 1 וחשוב מאוד. והשבעה באוקטובר לימד אותנו שאסור להיות שאננים – צריך להיות מודעים ולחזק את הגבול״.
עם זאת, הוא מציין כי במועצה כבר פועלים להגברת הביטחון באמצעים עצמאיים: ״הגבול כן מתחזק, והצבא חפר תעלה, אבל זה רק מעכב ,כמו גדר. ראינו את זה בשבעה באוקטובר. אנחנו מקימים פה מתחם ביטחון ביוזמת המועצה, שיתחיל לפעול בעוד ארבעה חודשים. יהיו בו מצלמות, בשיתוף פעולה עם מועצות אזוריות תמר ומגילות. אני מאוד מקווה שנצליח לקבל עוד אמצעים, כמו מצלמות שישדרו למתחם, ומשם יקפיצו את הצבא״.
התרעות פיקוד העורף