הוא המשיך: "שבעה באוקטובר 2023 חל כמעט בדיוק 50 שנה מאז המלחמה בימי מאיר. לאחר כמעט שנתיים של מלחמה, הן בעזה והן בדעת הקהל, המסר שלה מלפני חמישה עשורים עומד להגדיר את ישראל החדשה. 'אם רוצים שנאה, לפחות שנחיה'. 'אם אי אפשר לאהוב אותנו, אז צריך לפחד מאיתנו'. זהו המסר של 10 הפצצות הישראליות שהוטלו בלב הכוח הקטארי כיום. אם אתם נחושים להרוג יהודים, שום מקום אינו בטוח".
וואליס סימונס דיבר על ההשפעה של ההתקפה על המזרח התיכון כולו: "בהצגת עליונותה הצבאית בחוצפה שכזו, ישראל מסמנת את עצמה כבעלת ברית חשובה כנגד איומים עתידיים מצד איראן, שאולי נפגעה אך בהחלט עדיין קיימת. עם זאת, ברחבי המפרץ למנהיגים יהיו רגשות מעורבים בתגובה למבצע המרהיב הזה. מצד אחד, מתקפה ישראלית כה קרובה לבית יכולה להרגיש רק כעלבון. מצד שני, הקטארים אינם אהובים במקומות רבים, שלא לדבר על הפלסטינים השנואים וחמאס".
עוד כתב: "עם זאת, יש להכיר בכך שגל התעמולה הקטארית בשנתיים האחרונות זרם עמוקות בדעת הקהל ברחבי העולם הערבי, ויצר זעם לוהט כלפי ישראל. למנהיגי המפרץ יהיה מרחב תמרון מוגבל. במזרח התיכון, מה שמנהיגים אומרים בפומבי, מה שהם אומרים באופן פרטי ומה שהם באמת חושבים הם לעתים קרובות שלושה דברים שונים. לכן, בימים הבאים אנו יכולים לצפות לזעם רב ברחבי האזור. ייתכן שאיחוד האמירויות הערביות תפרוש מהסכמי אברהם; שגרירה בישראל איים לעשות זאת בשבוע שעבר.
עוד כתב: "באשר לשאר הקהילה הבין לאומית, המדינה היהודית כבר נמאסה עליהם. מה עוד יש להם לתת? להכרה במדינה פלסטינית תהיה השפעה - וכבוד - כמו להכרה ישראלית בעצמאות קטלוניה וחבל הבסקים מעל ראשן של מדריד ופריז".
עוד כתב: "באופן לא שונה, לפני שבעה באוקטובר, בנימין נתניהו החזיק בקונספציה, שביקשה להכיל אויבים מאחורי הגנות איתנות במקום לחסל את האיום. ובכן, תראו איך זה הסתיים. אז זה מה שקרה להיסטוריה. בריטניה ואירופה אולי תקועות בקשר של פחדנות, בלבול ושאננות, אבל עבור ישראל וארצות הברית, זהו עידן חדש. זה כמעט יכול להיות שיר: אם אתם חזקים ואתם יודעים את זה, תחסלו אותם".