“אני רוצה להגיד לכם משהו על תהליך התחקיר,” פתח הלוי את דבריו. “אני מבין כאן רציונלית איך זה קרה לנו ולמה זה קרה לנו, ומה צריך לעשות כדי להתרחק מזה בעתיד. התחקיר קשה. ב-7 באוקטובר כשלנו. אני כאן בשם הכאב ואני כאן בשם האחריות”.
לדבריו, “7 באוקטובר היה כישלון גדול מאוד. אני מפקד על צה”ל ביום הזה וזו האחריות שלי. אני לא חושב שהיה יום אחד מאז, במשך 706 ימים, שלא אמרתי את זה. אני אלך עם זה ואסתכל לזה בעיניים. לא התכוונו שכיתת כוננות תגן לבדה על מושב או על קיבוץ”.
הלוי התייחס גם לקונספציה שהובילה את ההיערכות הביטחונית ערב המתקפה. “שכנענו את עצמנו שמתקפה גדולה עלינו לא תקרה. מה שקרה לנו ב-7 באוקטובר הייתה הפתעה. קשה לי מאוד להגיד את זה, אבל ההגנה קרסה לנו בשעות הראשונות”.
על טעויות המודיעין ערב המתקפה אמר: “אנחנו יודעים בדיעבד שהם נערכו לזה פעמיים לפני 7 באוקטובר. הם מגיעים קרוב מאוד לביצוע, יש מחלוקת פנימית - וזה לא קורה. גם בפעמיים האלו לא ראינו את הסימנים. אלה דברים שלמדנו רק אחרי שהמלחמה התחילה. לצערנו, גם בלילה הזה אין מישהו שאומר אפילו בדיון או בחיתוך מצב ‘עומדת לפרוץ מלחמה’ או מישהו שמעלה התראה. היו סימנים. אחרי שתחקרנו, היה אפשר לעשות יותר טוב ויותר נכון”.
הלוי הדגיש כי סדר העדיפויות נקבע בצורה ברורה – איראן וחיזבאללה קודמו על פני חמאס: “קודם איראן וחיזבאללה – ואחר כך חמאס. אנחנו תמכנו בזה. שאלו אותי הרבה פעמים תושבים בעוטף למה השקענו בחיזבאללה ולא השקענו המון גם בחמאס, אבל לא חשבנו שהוא במקום של ליזום משהו. הוא הצליח להסתיר את זה מאיתנו בצורה טובה”.
פינקלמן התייחס גם לדיווחים על המתקפה הישראלית בקטאר נגד בכירי חמאס: “אני לא שותף להחלטה שהתקבלה, אבל זו החלטה מאוד מורכבת של הדרג המדיני והצבאי – לבנות יכולת. זו החלטה לא טריוויאלית ואני עוד לא יודע אם היא הצליחה או לא. אני מאוד מעריך את מי שקיבל אותה. אנחנו צריכים להיות מאוד נחושים במלחמה הזאת אחרי מה שקרה ב-7 באוקטובר”.
בהמשך דבריו הדגיש פינקלמן כי השבת החטופים היא משימה עליונה: “זה עניין משמעותי, גם ערכי, כי אנחנו אחראים לזה שהם שם ואנחנו צריכים להיות אחראים להשבתם. ההחלטות הקשות ביותר שקיבלתי היו על מבצעי שחרור החטופים ועל תקיפות – כשאתה יודע שאתה עלול חלילה לפגוע בחטוף. התאמצנו מאוד ולא הצלחנו בכל הפעמים”. לדבריו, הקריסה המחשבתית והמודיעינית חייבת להילמד לעומק: “הקונספציה קרסה. אף אחד לא אמר ‘תעשו כך וכך’ וחוזר לישון”.