בארי כי בעוד שלפני המלחמה נערכה ונפרסה רדואן על בסיס התשתית הצבאית הנייחת שלה מדרום לליטני, כיום עיקר היערכותה הוא באזורים מצפון לליטני ובבקעה. לדבריו, "כחלק ממאמצי השיקום של היחידה ניתן להניח כי בסבירות גבוהה, היא פועלת לעדכן את תוכניותיה האופרטיביות, אוספת מודיעין ומבצעת תהליכי בניין כוח על ידי גיוס ואימון פעילים חדשים״.
הוא מתאר חמישה מתחמי אימון צבאיים של יחידת רדואן בבקעה. ״להבנתנו, מיקום מתחמי האימון הינו באזור ואדי פערה, דרומית לאלהרמל״, כתב. עוד ציין כי ב-8 בספטמבר הותקפו מהאוויר חמישה מחנות אימון של יחידת רדואן בצפון מזרח לבנון, בסמוך לעיירה ערסאל שבאזור ההררי. ״בתקיפה נהרגו לפחות עשרה פעילים״, כתב.
לדבריו, מדובר בתקיפה שנייה על מחנות אימון של יחידת רדואן בבקעה במהלך החודשיים האחרונים. ״ב-15 ביולי התבצעה תקיפה מערבית לעיירה שמיסטאר ובה נהרגו שישה פעילי רדואן״, הוסיף.
בארי מציין כי הנוכחות של יחידת רדואן בדרום לבנון בכלל ומדרום לליטני בפרט באה לידי ביטוי בעיקר בפעילי היחידה שהם בני המקום. ״הם מבצעים במסגרת זו פעילות הדוק (עדכון תוכניות אופרטיביות, איסוף מודיעין, איסוף ושיקום אמל״ח וכדומה)״, כתב.
בניתוחו מעריך בארי: ״נכון להיום, יחידת רדואן אינה יכולה לממש פלישה משמעותית לגליל, אך ביכולתה לבצע פעילות איכות לאורך הגבול (כולל דרך הים) ממוקדת במתווים שונים – צליפה, מטען, ירי נ״ט, רחפן/כטב״מ נפץ וחדירה״. לבסוף הוא מסכם כי ״הגזרה המזרחית הינה בעלת סיכון גבוה יותר לפעילות חדירה קרקעית של רדואן, בדגש על אזורי הר דב, ע׳ג׳ר ומטולה״.