לאחר כישלון המבצע, אמרת בקבינט, על פי דיווחים בתקשורת, כי "מבצע כיבוש עזה לא יוביל בהכרח להכרעת חמאס". הבהרת כי מטרת מבצע "מרכבות גדעון ב'" אינה הכרעה או חיסול מחבלים, אלא פגיעה קשה בתשתיות הטרור של חטיבת העיר עזה. עוד הזהרת כי כיבוש מלא של הרצועה יסכן את חיי החטופים ויוביל לשחיקה קשה של כוחות צה"ל, ואף הצעת להסיר את השבת החטופים מרשימת מטרות המלחמה, בטענה שהדבר כמעט בלתי אפשרי. אף על פי שהצגת לקבינט ולראש הממשלה עמדה זו, הם לא קיבלו אותה ודרשו ממך להיכנס לכיבוש עזה.
אני מתקשה להבין כיצד אתה מוכן לקבל על עצמך משימה להוביל את חיילינו למלכודת מוות, תוך גרימת מותם של חטופים, כאשר אתה בעצמך טוען שאין בכך כדי להכריע את חמאס. מדוע אינך שוקל להתפטר? האם מבחינה מוסרית, ערכית ומצפונית, תוכל לשאת באחריות על אובדנם של לפחות מאה לוחמים ועל מותם של החטופים במנהרות? כפי שאתה ציינת בדבריך לקבינט.