הנתון המדאיג השני הגיע ממשרד האוצר, שמדווח כבר עכשיו על חריגה בתקציב הביטחון. החריגה נאמדת בכ־30 מיליארד שקלים – וכל זאת עוד לפני תחילת התמרון בעזה ולפני שהיה ברור לאן ממשיכים הלאה.
בנוסף, הנטל הכבד על אנשי המילואים, אנשי הקבע ולוחמי הסדיר נמשך. גם משפחות הלוחמים משלמות מחיר יקר, כשכבר שנה שנייה ברציפות הן נאלצות לחגוג את החגים בהרכב חסר, תוך דאגה ליקיריהן בחזית. לכך מצטרפות הירידה ביכולת הייצוא של ישראל, הפגיעה ברמת ההשכלה האקדמית, והרשימה עוד ארוכה.
הבעיה המרכזית במהלכי הלחימה הקרובים היא שלא התקיים דיון מעמיק על כלל ההשלכות לטווח הקצר, הבינוני והארוך. ההכרזה על "חיסול חמאס" אינה יותר מספין מבית היוצר של נתניהו.
לדברי בכירים במערכת הביטחון, הכרעת חמאס כבר הושגה. חמאס אינו עוד צבא טרור אלא ארגון גרילה עם כוחות מוגבלים, הפועלים בתאי שטח מוגדרים. ישראל הייתה צריכה מזמן להיות במקום אחר, שבו המהלך המדיני מוביל לפני המהלך הצבאי.
גם לאחר התמרון בעיר עזה, המצב הקיים כנראה יחזור לנקודת המוצא. השאלה הגדולה שנותרה היא – מה יהיה המחיר שישראל תשלם על הרפתקאות הממשלה בעיר עזה.
התרעות פיקוד העורף