ראשית, ראש הממשלה ייחס את הדברים לתהליכים מטרידים שמתרחשים באירופה סביב ההגירה האיסלאמית, לצד השימוש של גורמים בעלי עניין להשפיע על השיח ודעת הקהל העולמית.
לפני זמן מה הגיעו לראש הממשלה שורה של בכירי התעשיות הביטחוניות בישראל. הם אמרו לו בגדול כי מבצע "עם כלביא" מול איראן הדהים את כל העולם. מעמדה של התעשיות הביטחוניות נמצא במקום הגבוה ביותר, ואפילו צמוד בכמה תחומים לתעשייה הביטחונית האמריקאית. ישראל "משאירה אבק" לתעשייה הביטחונית הצרפתית ושל כמה מדינות באירופה.
ראשי התעשיות הביטחוניות הבהירו לראש הממשלה כי אומנם רצף ההזמנות הוא גדול ויש עבודה לארבע עד חמש שנים קדימה, אבל השיח ברחוב באירופה, באוסטרליה וגם בארצות הברית מוביל לכך שמקבלי החלטות בחו"ל מגלים עניין במוצר הישראלי, הם רוצים לרכוש - אבל נרתעים ומבקשים לדחות שהעניינים בעזה ובאזור יירגעו ויתקררו.
אבל, וכאן האבל הגדול, תעשיית הנשק של ישראל עובדת כך: מתוך מאה אחוז מהפיתוח והייצור כ-70 אחוזים הם לייצוא, ורק 30 אחוזים הם לצורכי צה"ל ומערכת הביטחון. לכך יש להוסיף חריג כי יש אחוז מוצרים שמפותח ומיוצר רק לצורכי מערכת הביטחון הישראלית, והוא לא מיוצא לחו"ל.
ישראל רוכשת לא מעט ציוד צבאי מחו"ל - מעל שמונים אחוזים מארצות הברית והיתר מאירופה. בין המוצרים הנרכשים כלי טיס ובהם מטוסי קרב, צוללות וספינות, לצד מערכות נשק מתקדמות וכן רכיבים לתעשיית נשק.
המציאות היא שבמקרה של בידוד בין לאומי ישראל לא רק תתקשה לרכוש נשק ומוצרים שונים - אלא תתקשה למכור אמצעי לחימה, מה שיפגע ביכולת של ישראל לממן את ההתחמשות של צה"ל ומערכת הביטחון על יחסי הייצוא אל מול הצריכה.
השיח בישראל יעסוק הרבה זמן בתמרון בעזה. מחיר הלחימה צפוי להיות כבד, ועכשיו כבר ברור כי המחיר יהיה גם הצד הכלכלי והבידוד של ישראל בין אומות העולם.
התרעות פיקוד העורף