האתגרים בעיר עזה הם רבים: ראשית, בעיר מבוצרים כחמשת אלפים מחבלים. מחציתם מיומנים והם משתייכים לחטיבת העיר עזה. החצי האחר הם בני נוער או כל מחבלים ממסגרות אחרות של חמאס שנמצאים בעיר עזה. המחבלים כרגע שוהים מתחת לקרקע מנסים לשמר את הכוח. הם פחות נכנסים בשלב הזה למגע מול הכוחות של צה״ל. הם ינסו לנהל מלחמת גרילה ככל שהלחימה תימשך.
צה״ל כרגע פועל לתפוס שליטה באזורים שונים בעיר הוא מבצע כתר על מרבית המרחב. הצעד הבא הוא הוצאת הגרעין הקשה של האוכלוסייה וליצור את ההפרדה בין האוכלוסייה לבין מחבלי החמאס והג׳אהד האיסלאמי. תושבי העיר עזה הם מתנהלים באופן שונה מתושבי האזור הכפרי ברצועה או מתושבי חאן יונס ורפיח. הגרעין הקשה לא ממהר לעזוב את העיר. כרגע זה האתגר המרכזי של צה״ל.
סוגיית כיבוש העיר עזה היא כבר ענין סגור חתום. צה״ל התחיל את המערכה והוא גם ישלים אותה. זה אומנם יקח כמה שבועות ארוכים אפילו חודשים כי צה״ל מתכוון לפעול ביסודיות ובזהירות רבה כדי לשמור על חיי החטופים וחיי הלוחמים.
אבל הסיפור שצריך להטריד את ישראל שייך בכלל לנעלם הגדול - הימים שאחרי ההכרעה של החמאס בעזה. מה אז? האם הולכים על ממשל צבאי על הקמת התיישבות בעזה?
במערכת הביטחון כבר מזהירים כי ממשל צבאי בעזה הוא סוג של ספין מסוכן שעשוי לגרור את ישראל לקריסה - לא רק מדינית אלא גם כלכלית. גורם בכיר בצה״ל העוסק בנושא אמר אתמול: ״זה לא פשוט להכיל משטר צבאי בעזה. זה לדאוג למזון, מים, בריאות, חינוך, רווחה, שיטור ואכיפה והרשימה עוד ארוכה. ישראל תידרש לשעבד את העתיד הכלכלי שלה לעשרות שנים קדימה״ אמר. הוא הוסיף כי ״הלוחמים הצעירים שנלחמים בעזה בסדיר ובמילואים, חולמים שיום אחד הם יוכלו לרכוש דירה ולבנות עצמאות כלכלית למשפחתם. כואב לי להגיד להם שאחרי הקמת ממשל צבאי בעזה היכולת הכלכלית שלהם תהיה רק לקנות אוהל או קרוואן בעזה״.