במעבר אלנבי נהרגו קצין צה״ל המילואים וחייל צה״ל. השאלות כאן הן האם וכיצד פיקוד המרכז של צה״ל הפיק את הלקחים מהפיגועים הקודם במעבר, שבו נרצחו לפני כשנה שלושה עובדים ישראלים. שני הפיגועים נראים זהים בביצוע, צה״ל חייב לקבל הסבר מהירדנים הכיצד הם אפשרו למחבל חמוש לחצות עם נשק מהצד הירדני לצד הישראלי.
הזירה הרביעית היא לבנון, והעובדה כי חיל האוויר נדרש לבצע שורה ארוכה של גיחות הפצצה על מחסני החימוש של חיזבאללה, בשורה של אתרים בדרום לבנון. מעבר לשאלות הטקטיות ישראל חייבת לעצור רגע ולבחון את ההתנהלות האסטרטגית הרחבה שלה.
רפיח כבר נכבשה פעמים, הוכרעה לפחות פעמים. מפקדי החמאס בעיר חוסלו, הבנינים הושטחו. אבל מתברר כי חוליות החמאס ממשיכות להילחם בצה״ל. ארבע תקריות היו אתמול ברפיח: שלוש התקלויות שבהן חיסלו לוחמי בה״ד 1 שלוש חוליות מחבלים. והתקרית הרביעית בה הופעל מטען הנפץ הקטלני על הג׳יפ של בה״ד 1.
הפיגוע במעבר אלנבי חייב לקבל התייחסות של שינוי דינמיקה בהתנהלות המדינית בין ישראל לירדן ויתר המדינות המתונות. ישראל חייבת להבין כי היא זקוקה לירדן בדיוק כמו שירדן זקוקה לישראל.
הגיע הזמן לבנות בריתות אזוריות שיתבססו על אינטרסים ביטחוניים, כלכליים, ומדיניים. ישראל חייבת לשנות את השייח את האווירה הכללית נגדה במדינות המתונות ובכלל בעולם זה מוביל בין היתר גם לגורם מדרבן לגיוס מחבלים ופעולות נגד ישראל. שאותם מבצעת איראן. התקיפות של החות׳ים אתמול מחייבת פעם נוספת לבחון את התנהלות הישראלית מול תימן ומול איראן ראש הנחש.
המשוואה שנרקמת שבה החות׳ים וישראל מנהלים מלחמת התשה של הטרדה על בסיס יום יומי הוא מהלך שישראל לא יכולה להסכים איתו.
בלבנון, התקיפות של חיל האוויר ממחישות למרות שהמלחמה בלבנון והאיום בצפון לא חוסלו, אבל הוא מוכיח כי להכרעת האויב מספר פנים ואפשר להכריע, להתייצב על קו הגנה ולבצע לחימה מתוזמנת ומחושבת על פי האינטרס הישראלי. הגיע הזמן לקראת השנה החדשה, שישראל תגבש את המדיניות האסטרטגית שלה ותתחיל להתכנס ולקדם אותה. בישראל כבר נגמרו לאימהות ולאבות הדמעות.