מרבית עם ישראל ישבו סביב שולחן החג בחיק בני המשפחה, חברים והקרובים מחר. אבל במקרה של מאות אלפי משפחות, הן לא יחגגו גם הפעם את החג בהרכב מלא. עבור מעל אלפיים משפחות שכולות ממלחמת ״חרבות ברזל״ השנה הבאה כבר לא יכולה להיות טובה יותר. הכאב על האובדן הוא לנצח. 48 משפחות החטופים גם הן לא ישבו מחר בהרכב מלא סביב שולחן החג. כמאתיים אלף משפחות של לוחמי הסדיר, הקבע והמילואים, בים, באוויר וביבשה, הפרוסים בתוך ועל גבול עזה, בלבנון, בסוריה ובאיו״ש ובבקעה.
השיא היה לפני כשבועיים בפיגוע הקשה בצומת רמות, בו נרצחו שישה ישראלים לאחר ששני מחבלים, שיצאו מאזור רמאללה, חצו את קו התפר וביצעו את הטבח. לזה יש להוסיף את משאית התופת שהתפוצצה בשטח פתוח ליד רמאללה לפני מספר ימים ללא נפגעים, וירי כושל של רקטה. ביום שישי כבר הגיעו השב״כ, הימ״מ, וצה״ל למבנה בכפר נעמה, שם מצאו מספר רקטות בשלבי מוכנות שונים לשיגור.
ברקע הכוונה להכריז באו״ם על הכרה מדינה פלסטינית, נסיונות של איראן, חמאס וג׳אהד אסלאמי להפוך את איו״ש כזירה מרכזית, גם לבנון לא שקטה כפי שחושבים. רצף התקיפות והחיסולים של חיל האוויר בשבוע שעבר ובסוף השבוע האחרון מלמד כי חיזבאללה מנסה לשקם את יכולותיו, שנפגעו במבצע חצי הצפון, שאגב החלה בערב ראש השנה שעברה, כאשר לוחמי אוגדה 36 תמרנו לעבר מארון א ארס.
השאלה הגדולה איך מצליחים לשכנע את סמוטריץ', בן גביר וסטרוק לוותר על החלומות המשיחים שלהם ולהפסיק את המציאות שבה גם בשנת תשפ״ו צה״ל ימשיך להילחם ולכבוש שטחים, הפעם השישית השמינית ואולי העשירית בעזה סלע קיומו של העם היהודי שגם בערב השנה החדשה ישב בהרכב חסר, בעצב ודאגה סביב שולחן החג.