"חקירות השב"כ מקצועיות הרבה יותר. הבעיה אינה בכל חוקרי משטרת ישראל, אלא בשכבה מסוימת של חוקרים - בעיקר אלה שהיו מעורבים בתיקי נתניהו. היו בידיהם ראיות שיכלו לזכות אותו, אך במהלך החקירה הציגו אותן בהיפוך מוחלט. הבעיה נעוצה בפיקוד, ברוח המפקד שנושבת מהיועצת המשפטית לממשלה ומהפרקליטות".
"התקיים דיון בבג"ץ סביב מינוי זיני לראש השב"כ, בעיצומה של המלחמה מול איראן. נשיא בית המשפט העליון בחר לעסוק בכך דווקא במצב חירום. אמרתי לו: 'אתה מנותק? מה מעניין את הציבור עכשיו מינוי ראש שב"כ? המדינה שותתת דם, טילים נופלים, אנשים חיים בחרדה - ובזמן הזה אתה מנסה לסכל מינוי לראש השב"כ? תחליט - אתה מנהל את המדינה או נשיא בית המשפט העליון'".
"רונן בר מבין היטב את מידת אחריותו"
"קשה למצוא הסבר הגיוני לאירוע כה חריג. ההסבר הרציונלי היחיד הוא שרונן בר מבין היטב את מידת אחריותו הישירה לאירועי 7 באוקטובר, ולכן הוא נלחם על הישארותו בתפקיד. מנקודת מבטו, זו פעולה סבירה".
"זה חמור יותר. הגוף המודיעיני המרכזי באירועי 7 באוקטובר היה שירות הביטחון הכללי, שאחראי על רצועת עזה - מידת אחריותו גדולה אף מזו של ראש אמ"ן. כל מפקדי המרחב בדרום, ובהם אוסקר, כבר היו בעבודה. ראש השב"כ ריכז את כולם במטה בתל אביב, והם היו ערים לאורך כל הלילה, עד לשלוש בבוקר. זה לא מצב שבו העירו אותו לפתע - הוא היה בבית, קם, שטף פנים, התיישב מול המערכת ויכול היה לקבל החלטות. כולם היו בקשר טלפוני איתו".
"שאלתי גורם בכיר: 'באמת, בכל אותו לילה לא היה אף אחד ש'כאב לו הבטן'?' אף אחד שלא אמר – בואו לא ניקח סיכון, נקיים הערכת מצב מסודרת? הערכת מצב פירושה ישיבה בחדר מול המחשבים, לא שיחות טלפון שמקלטות חלקית. איש לא עשה זאת. היו שניים שציפיתי מהם לומר: 'חבר'ה, משהו פה לא מסתדר לנו' – והם לא אמרו".
"אוסקר, מפקד מרחב דרום בזמן אירועי 7 באוקטובר, סירב להתייצב לחקירה של מבקר המדינה. בידיו מצוי המידע הקריטי. כמי שכיהנתי פעמיים כמפקד מרחב ביחידה 504, אני יודע היטב מהן הסמכויות: מפקד מרחב מכיר את כל המקורות באופן אישי, יודע על כל המבצעים, והוא הדמות המבצעית הבכירה ביותר בדרג השטח בשירות הביטחון הכללי. למרות זאת, בעצת עורך דינו - הוא מסרב להגיע".
"זה לא כישלון קטן או בינוני - זה כישלון בסדרי גודל חסרי תקדים. אי אפשר להסביר אותו. כולם היו ערים, כולם במשרדים. שירות הביטחון הכללי הוא הארגון הביטחוני הטוב ביותר שיש, אף יותר מהמוסד. זה ארגון שה־DNA שלו, מהנהג ועד ראש השירות, הוא סיכול טרור".
"אני לא פוסל שום אפשרות, אבל חייבת להתבצע בדיקה עמוקה ונוקבת. אי אפשר לזרוק סיסמאות. בעיניי זה אולי תרחיש קיצון, אבל כשאני עובר שוב ושוב על מה שאני יודע, משהו כאן פשוט לא הגיוני. הסיפור כאילו 'בשגרה שירות הביטחון הכללי בדרום לא החזיק מקור אחד', זה שקר מוחלט. אלה סיפורי סבתא".
"העובדה שלא דיברו איתו מעידה על תופעה של אדישות - בעיניי זה העניין: לא באמת אכפת להם. גם את שר הביטחון לא העירו, למרות שבעבר העירו אותו על אירועים פחותים פי כמה. יחד עם זאת, איני חושב שזה היה משנה את התוצאה - היינו מגיעים לאותו מצב".
"אילולא היו חטופים, בתוך חודשיים היינו מסיימים את הלחימה"
"מטרת החזרת החטופים ומטרת השמדת חמאס אינן יכולות לדור בכפיפה אחת. אי אפשר ליישב את המעגל הזה. ראש הממשלה ניסה בנחישות באמצעות 'אסטרטגיית הפעימות' - ואמר: 'אני אקלף אותם בהדרגה'. אבל כעת הגענו למצב שבו גם הוא מבין שהדבר הסתיים".
"כל הסיבה למצב הנוכחי היא החטופים. אילולא היו חטופים, בתוך חודשיים היינו מסיימים את הלחימה. מה זו עזה? רצועה של 60 קילומטרים על 5 קילומטרים - כמעט כלום. אפשר היה לשטח את הכול בזמן קצר. כעת אנחנו בשלב הסופי, וגם האמריקאים לוחצים עלינו להתחיל לסיים את האירוע".
"אני מתנגד לוועדת חקירה ממשלתית וגם לוועדת חקירה ממלכתית. נדרש כאן גוף חדש - משהו שלא היה עד היום, כפי שגם אירועי 7 באוקטובר היו חסרי תקדים. זה צריך להיעשות בהסכמה רחבה של כל חלקי הבית. אמרתי גם לחבריי מהשמאל: עזבו את הפוליטיקה. זו תשובה שעלינו לתת לדורות הבאים, למשפחות הנפגעים, ל־1,200 הנרצחים וכמעט 900 החיילים שנפלו".
"אם חשבתי שמישהו יפגע בנו, הורדנו לו את הראש"
"ב־2011, עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, המציאות ברמת הגולן השתנתה באחת. צה"ל, שהיה רגיל לשתי חטיבות סוריות הפרוסות לאורך הקו, מצא את עצמו מול מציאות חדשה - החטיבות נעלמו, ובמקומן הופיעו טנדרים לבנים עם מקלעים ולוחמים מזוקנים. יאיר גולן, אז מפקד פיקוד צפון, קרא לי ואמר: 'תתחילו לבדוק ותעדכנו אותנו מה קורה'".
"התחלנו בפשטות – ירדנו אל הגדר, קראנו לסורי ואמרנו לו: 'בוא הנה'. הוא שלף את האקדח ומסר אותו למלווה שלו כאקט של אמון. שאלתי אותו: 'מה אתה רוצה? אולי תשתה קפה איתנו?' והוא השיב: 'למה לא'. כך זה התחיל - ביום שישי ב־2012, כשהייתי בפסטיגל עם הילדים, קיבלתי טלפון שהחברים הגיעו לגדר".
"בשורה התחתונה - לאורך כל שנות הפרויקט, לא נורה ולו כדור אחד מהצד הסורי לעבר ישראל. אני מדבר על דאע"ש, ג'בהת א־נוסרה וכל ארגוני הטרור - כולם היו שם. לא התבלבלתי לרגע: אם חשבתי שמישהו יפגע בנו, הורדנו לו את הראש לפני שזה קרה. אנחנו אנשים אגרסיביים, חשדנים, ולעיתים גם אלימים - וזה מה שהבטיח את השקט".
"זו חרפה שמי שכיהן כשר ביטחון יחשוף מאמץ רגיש כל כך. יש דברים שנעשים מאחורי הקלעים ולא מדברים עליהם בפומבי. אבל מתוך פוליטיקה קטנה וניסיון לפגוע בראש הממשלה, נחשף מאמץ שנועד לטובת מדינת ישראל ולטובת החטופים. ברגע שמהלך כזה נחשף - הוא כבר לא יכול להתקיים"
"מדובר במנהיג שאני לא יודע מאיפה הוא שואב את הכוחות - זה כמעט על-אנושי. מי שיוצא למלחמה על גורלו של העם היהודי מבלי לדעת איך היא תסתיים - זו בעיניי מנהיגות אמיתית. אנחנו חייבים לשבור את המשוואה: אם ארגוני הטרור יבינו שמי שמתעסק איתנו משלם מחיר כבד, ושאנחנו לא נשברים בסוף, כל יהודי וכל ישראלי יוכל לחיות בביטחון - ולא יהיה מועד לחטיפה".
התרעות פיקוד העורף