בזירה הלבנונית מצביע הדיווח על היחלשות שותפויות שהיו משמעותיות בעבר, ובראשן הברית עם "הזרם הפטריוטי החופשי" הנוצרי. חלק מהכוחות הפוליטיים בלבנון, כך נטען, בוחרים כיום לשמור מרחק מהארגון על רקע המשבר הכלכלי והפוליטי במדינה, וכן בעקבות שינויי מאזן הכוחות האזורי ונפילת המשענת הסורית. לנוכח זאת, חיזבאללה מנסה לשדר פתיחות פוליטית ולקרוא לדיאלוג רחב יותר סביב נושאים לאומיים משותפים.
גם במעגל האזורי נרשמות תמורות משמעותיות: סוריה אינה מהווה עוד עורף אסטרטגי בטוח, איראן מתמודדת עם לחץ גובר, והמערכת האזורית כולה נכנסה לשלב של הסדרים חדשים, בהם ההסכם הסעודי־איראני. בחיזבאללה רואים בהתפתחויות הללו פוטנציאל להפחתת הלחץ אם התהליך יבשיל, אך גם סכנה לבידוד נוסף אם ייכשל.
לצד הקשיים הפנימיים והאזוריים, מדגיש הדיווח כי חיזבאללה עושה שימוש גובר באיום הישראלי כמוקד מלכד, וטוען כי העימות מול ישראל אינו בגדר בחירה - אלא צורך קיומי. בכך מבקש הארגון לשמר את הלגיטימציה הציבורית ואת תמיכת סביבתו הקרובה.