המקור הדגיש כי אין מגבלת זמן מדויקת שהוצבה בפני ביירות, אך ישראל "לא תחכה זמן רב" עד שתנקוט צעדים בעצמה. הוא הוסיף כי האפשרות למבצע קרקעי רחב בלבנון נשקלת ונשארת על השולחן במידה והמצב ידרדר.
עוד ציין המקור כי מבחינת ישראל "כל מי שבונה יכולת צבאית נגד ישראל אינו חסין – בין אם מדובר בפעיל זוטר או במפקד בכיר". הדברים מצביעים על הרחבת מדיניות הסיכולים הממוקדים, ועל נכונות ישראלית להרחיב את הפעילות הצבאית אל תוך שטח לבנון אם לא תתרחש התקדמות ממשית.
לפי הדיווח, מאז מלחמת לבנון השנייה ב־2006 התבסס חיזבאללה על שלושה מעגלי תמיכה מרכזיים: ראשית, הקהילה השיעית שהעניקה לו לגיטימציה וביטחון חברתי־כלכלי; שנית, קואליציות פוליטיות חוצות עדות שסיפקו לארגון גיבוי בזירה המקומית; ושלישית, הבריתות האסטרטגיות עם איראן וסוריה שיצרו עבורו עומק אזורי.
לצד הקשיים הפנימיים והאזוריים, מדגיש הדיווח כי חיזבאללה עושה שימוש גובר באיום הישראלי כמוקד מלכד, וטוען כי העימות מול ישראל אינו בגדר בחירה - אלא צורך קיומי. בכך מבקש הארגון לשמר את הלגיטימציה הציבורית ואת תמיכת סביבתו הקרובה.
התרעות פיקוד העורף