נאום "ספרטה ואתנה" של ראש הממשלה בנימין נתניהו עורר סערה וטלטלה בחוסן הכלכלי של ישראל. למחרת הנאום כינס נתניהו מסיבת עיתונאים וניסה לבצע מזעור נזקים. הדברים נאמרו לציבור הרחב, אך כוונו בפועל לראשי התעשיות הביטחוניות בישראל.
בימים האחרונים קיימו בתעשייה האווירית שורה של מהלכים לקידום עסקאות: השתתפות בתערוכת הנשק היוקרתית בלונדון, ביקור של לוי בארצות הברית בתחילת החודש, ומגעים עם מספר מדינות לעסקאות משמעותיות במיוחד במכירת מערכות הגנה.
בועז לוי מספר על ההזדמנויות והאתגרים שיצרה המלחמה לתעשייה האווירית מול גורמי חוץ: "לישראל אין מחצבים, ואנחנו נדרשים לייבא את חומרי הגלם לייצור. מנגד, אין תת־מערכת שאנחנו לא מסוגלים לייצר כאן. זה נכון שזה עשוי לעלות יותר. כרגע אין סגירה של השווקים – קיימת פעילות ענפה בכל התעשיות הביטחוניות. יש לנו התקשרויות חדשות, אנחנו רואים צמיחה. נכון שיש מדינות שהחריפו את עמדתן ויש כאלה שמתנדנדות, אבל אנחנו לא בקטסטרופה. בהחלט יכול להיות יותר בעייתי, אך אין אצלנו פאניקה. אני גם לא משוכנע שהדברים של ראש הממשלה היו פליטת פה – הוא מעודכן על ידי משרד הביטחון".
לדבריו, "מאז תחילת המלחמה התרחשו תהליכים ששם הקוד שלהם הוא 'אמברגו'. זה לא רק קנייה או אי־קנייה של תוצרת ישראלית, אלא גם סירוב לספק רכיבים לישראל. יש חלקים שקשה לנו להשיג בעולם, אבל לכל אתגר מצאנו פתרון טכנולוגי. ההיסטוריה מלמדת שבכל פעם שהטילו עלינו מגבלות – הצלחנו לצאת מחוזקים. הדוגמה המפורסמת ביותר היא האמברגו הצרפתי על מטוסי המיראז', שהוביל את ישראל להפוך ליצרנית מטוסי קרב – ואפילו ליצרנית מהשורה הראשונה".
עוד אמר לוי: "כרגע אנחנו פועלים בתיאום להבאת כל החומרים, המוצרים והרכיבים שאנחנו זקוקים להם. במקביל, בכל הקשור לייצוא - מלחמת '12 הימים' או מלחמת 'עם כלביא' חשפו לעולם את היכולות של מדינת ישראל. העולם הבין שישראל מחזיקה בתעשייה הביטחונית המתקדמת ביותר, ושבמהלך המלחמה היא פיתחה והדגימה את שדה הקרב העתידי. מערכת 'חץ' היא המערכת הטובה בעולם ליירוט טילים".
"כל שליט בעולם החופשי יודע שאם הוא רוצה להגן על מדינתו, עליו להגן מפני טילים בליסטיים. עד המלחמה זה היה איום רציני אך לא מוחשי. אבל במלחמה ראינו את מנהיג איראן משגר 500 טילים בליסטיים לעבר ישראל – מדינה ריבונית, על מרכזי אוכלוסייה. האיום כעת מוחשי לכל מדינה".
בהתייחס לנשיא צרפת אמר לוי: "המלחמה של מקרון לא קשורה לעזה. היא החלה עוד קודם. מקרון רוצה לקדם את התעשייה שלו באירופה, ובדרך הזאת הוא גם פוגע בישראל". לדבריו, הדבר קשור ישירות להסכם ההצטיידות הענק שחתמה ממשלת גרמניה על מערכות ההגנה מתוצרת התעשייה האווירית, בהן מערכת החץ.
לוי מותח ביקורת על התנהלות הממשל הצרפתי: "באופן אישי אני מצר על כך. פיתוח מערכות נשק, שבהן ישראל מתמחה, הוא תוצר של עליונות טכנולוגית שנבנתה לאורך שנים רבות. מי שמבקש פתרון מיידי חייב להבין שזה ייקח זמן. כרגע מקרון הולך נגד מדינת ישראל ונגד התעשיות הביטחוניות הישראליות. זה בא לידי ביטוי גם בסלון האווירי בפריז השנה, שם ההתנהלות הצרפתית הייתה מתחת לכל ביקורת".
לדבריו, היקף החוזים לרכש מערכות נשק ישראליות גבוה במיוחד, כולל מול מדינות חדשות. "יש פניות רבות. איך קרה, מה קרה, ואיך הגענו לכך - כרגע אנחנו מנועים מלדבר על זה", אמר בחיוך.
לוי מציין גם את חזונו להפוך את ישראל למעצמה עולמית בתחום החלל. רק לאחרונה שוגר ממפלחים טיל שעל גבו הלווין "אופק 19" – לווין ריגול, תצפית ומכ"ם. התוכנית של התעשייה האווירית היא לייצר שורה של לווינים קטנים נוספים, שירחפו בחלל ויספקו רצף של תמונות בזמן אמת מכל נקודה במזרח התיכון.
לדבריו, "אנחנו צריכים שתהיה לנו יכולת לקבל תמונת תצפית מהחלל בלי תלות במזג אוויר או בשעות היום. אם נשגר שני סוגי לווינים – אלקטרו־אופטיים ומכ"ם - ונבצע קונסטלציה ביניהם, נקבל תמונה רחבה ומדויקת יותר. המטרה היא לייצר רצף עדכונים מהיר ולהעניק מידע מדויק לכל הגורמים".
בכניסה ללשכתו של בועז לוי, בבניין משרדים במרכז הארץ, מונחים שני דגמים של טיל היירוט "חץ". לוי קשור לפרויקט החץ מאז תחילתו, ואף נחשב לאחד האבות המייסדים שלו.
"יצאתי מהטכניון כמהנדס אווירונאוטיקה צעיר והגעתי למל"מ. מהר מאוד מצאתי את עצמי בפיתוח פרויקט החץ, ובהמשך הפכתי למהנדס הראשי של 'חץ 3'. זו הייתה התקופה היפה בחיי", סיפר. "פיתחנו מערכות נשק שחזו איומים עשרים שנה קדימה. טיל כמו החץ ממתין במחסן עשרים או שלושים שנה, כדי להתמודד עם טיל שנורה על אזרחי ישראל. הטכנולוגיה פותחה מראש כדי להתמודד עם האיומים של היום".
לוי מגלה כי בכל שיגור הוא מעודכן מיידית: "אני רוצה לדעת אם היירוט הצליח, ולהפיק את כל הידע הנדרש כדי לעמוד ביירוטים הבאים".
לדבריו, הדור הבא של החץ כבר נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים: "חץ 4" שיחליף את "חץ 2", ו־"חץ 5" שידע לטוס גבוה יותר, רחוק יותר ומהר יותר. מטרתם - לתת מענה מיטבי לאיומים החמורים ביותר: טילים עם ראשי נפץ לא קונבנציונליים וראשי קרב מתפצלים. "במקרים כאלה המטרה היא לפגוע בטילים מחוץ לאטמוספירה, כדי שראשי הקרב יושמדו בכניסה מחדש ויימנע האיום", הסביר.
עוד הוסיף כי יתרונה של התעשייה האווירית על פני מתחרותיה בעולם הוא בכך שמהנדסים רבים בפרויקט הם יוצאי מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר. "המהנדסים האלה מכירים גם את הפיתוח וגם את השטח, והם יודעים לדמיין איך ייראו המלחמות הבאות. אנחנו מחויבים לייצר מענה לאיומים שיגיעו בעוד שנה־שנתיים וגם בעוד עשרים־שלושים שנה".
לוי סיכם: "אני חי בגאווה גדולה על היכולות הטכנולוגיות שלנו. מהנדסי התעשייה האווירית עובדים כבר שנתיים בקצב מטורף, כדי שנעמוד בכל ההתחייבויות שלנו – קודם כול לספק את הצרכים הביטחוניים של מדינת ישראל, לשמור על עליונות טכנולוגית, ובמקביל גם לספק ללקוחות שלנו בעולם. אנחנו חייבים להבטיח שלישראל תהיה עליונות צבאית בכל זירה".
התרעות פיקוד העורף