הודעות הרשמיות על פעולותיהם של הקצינים והחיילים האלה גנריות, לקוניות מאוד. “מחבל הנוח’בה X שהשתתף בטבח 7 באוקטובר במסיבת הנובה, חוסל בתקיפת חיל האוויר ברצועת עזה, בהכוונת אוגדת עזה, אמ"ן ושב"כ", נכתב בהן בדרך כלל. לעיתים יתווספו פרטים על מחבלים נוספים ש"שהו עימו". לעיתים יימסר עוד שבפעילות הותקפו מטרות טרור נוספות ברחבי רצועת עזה, כמבנים צבאיים, מחסנים לאמצעי לחימה, עמדות משגרים ועוד.
בין השורות בהודעות האלה שמוציא דובר צה"ל אפשר רק לנחש את הדרמה, המקצועית והאנושית, שקדמה להן. בין השורות אפשר לדמיין את המודיעין ה"חי", את מסכי המחשב הרבים, את המאמץ המרוכז המושקע בתאי התקיפה האלה, שכוחותינו מכנים “סגירת המעגל על המטרות". בין השורות מסתתר מערך שלם שתכליתו להתמודד עם אחד האתגרים הגדולים של צה"ל – חיסול פעילי הטרור של חמאס ברצועת עזה, העושים שימוש ציני ואכזרי בתושבים ובתשתיות האזרחיות שעוד נותרו בשטח, וייתכן שלאחרונה גם בחלק מהחטופים החיים המוחזקים בידיהם, ויוצרים לעצמם חומת מגן אנושית.
אנשי המודיעין מכירים את השטח ואת הפעילים, ועם איתור מטרות רלוונטיות – כמחבלי נוח’בה שהשתתפו במעשי הזוועה ב־7 באוקטובר – מתחיל השלב של תכנון משימת הסיכול. נציגי חיל האוויר מציעים את הכלים המתאימים לתקיפה, מאשרים אותה מול המטה המבצעי של חיל האוויר והמטכ"ל, ולאחר מכן מוציאים אותה לפועל.
מרכז האש ומרכז המודיעין של אוגדת עזה סיכלו מאז שהחלה מלחמת “חרבות ברזל" כ־1,800 מאלפי המחבלים שפלשו לשטח ישראל בבוקר 7 באוקטובר 2023. הסיכולים האלה הם תוצאה של עבודה מסביב לשעון, מסבירה רס"ן מ’ (29) מאריאל, רמ"דית מטרות באוגדת עזה וקמ"נית מרכז האש באוגדה.
המדור שבראשו היא עומדת, היא מסבירה, אמון על ניתוח המודיעין ו"הפללת פושעי 7.10", כדבריה. רס"ן מ’: “אנחנו עובדים קשה מאוד, 24/7, כדי לאפיין את הפושעים האלה, עם שב"כ כמובן, בדרכים שונות, וכדי לספק נ"צ בקצה שבו נמצא המחבל כדי שאנשי האש יוכלו להתאים את החימוש ולהביא לסיכולו. אנחנו הגורם המחולל. עד 7 באוקטובר לא היה דבר כזה. היו כמובן סיכולים, אבל הם התבצעו בצורה שונה. הכוחות חיסלו מחבלים שהם נתקלו בהם כדי להגן על כוחותינו.
כיום יש מערך מובנה ומדויק שייעודו התקפת המחבלים שפשטו על שטחי הארץ וסיכול שלהם, מתוך מחשבה שמי שפשט אז יהיה הראשון לפשוט שוב. הגענו כבר לאלפים, ואני מקווה שנצליח להגיע לכולם. אני לא יודעת להעריך כמה נותרו, אבל אני לא חושבת שיש כאלה שיצאו משטח הרצועה. בסופו של דבר הרבה מהם עוסקים בלחימה מול כוחותינו".
אחד הקצינים האלה הוא סגן א’ (23) מגוש עציון, רח"ל (ראש חוליה) מטרות של מחנות מרכז רצועת עזה וקמ"ן אחד מתאי התקיפה באוגדת עזה. “אנחנו אחראים על יעדי האוגדה האנושיים במרכז הרצועה", הוא מסביר. “אני וששת החיילים שעובדים איתי עומדים מאחורי התקיפות בתנועה, למשל. פעילים שנקלטים כשהם הולכים ברחוב, נוסעים ברכב או רוכבים על אופניים. תפקידי הוא למצוא קצות חוט על היעדים, הפעילים המבוקשים, לספק אותם לחיילים שלי – שינברו בחומרים ויחקרו היטב כדי להגיע להפללה ודאית ולאתר הזדמנויות מתאימות לתקיפות. לפעמים אנחנו יושבים שבוע שלם על יעד כלשהו, עד שמגיעה ההזדמנות הנכונה לסגור עליו מעגל, להתקיף אותו. ואם נקלוט אותו עובר ברחוב, ונהיה בטוחים שזה האיש שחיפשנו והמרחב סביבו מאפשר ויש חימוש מתאים – אז יאללה".
תאי התקיפה האלה מתמקדים בכל פעם ביעד ספציפי, מסביר סגן א’, אבל ההקצאות שלהם מאפשרות גם ניצול הזדמנויות לא מתוכננות. הדגש, בעיקר בחודשים האחרונים, הוא על מה שהוא מכנה “יעדי הזהב", מי שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר. חשיבותם נקבעת לפי תפקידם ודרגתם בארגוני הטרור, שמהם נגזרת השפעת הפגיעה של סיכולם בארגונים עצמם, מבצעית ומורלית. סגן א’: “בחצי השנה האחרונה אנחנו שמים דגש על מחבלי 7 באוקטובר, מתוך הבנה שהם מהווים איום על תושבי העוטף, וגם משום שסיכולם מוביל לפגיעה מורלית משמעותית אצל האויב. הם מאדירים אותם, מתייחסים אליהם כאל הגיבורים שלהם, וכשהם מחוסלים – ממש מתאבלים עליהם".
רס"ן מ’: “יש מחבלים שאיתם זה פשוט, ויש כאלה שאיתם זה מורכב. בדרך כלל, ככל שעולים בדרג, זה מורכב יותר. למשל, מפקדי הפלוגות במערך הנוח’בה יודעים שהם משמעותיים ומודעים לעובדה שישראל מחפשת אותם, והם מתחבאים מפנינו. אנחנו יושבים שעות ארוכות מול מסכי המחשב ומחפשים אותם. ברגע שיש מטרה מוכנה, עלינו לוודא שהיא עומדת בתו"ל (תורת הלחימה, ש"ג) של אמ"ן – כלומר, שהאדם שזיהינו כמחבל הוא אכן המחבל, בוודאות גמורה, ושיש מיקום מדויק שלו. זה מגיע לרמת מיקום הכיסא שעליו יושב המחבל בחדר, כדי שאנשי האש ידעו להתאים את החימוש ושום דבר סביבו לא ייפגע.
“משתנה חשוב נוסף במשוואה הוא הבלתי מעורבים. אנחנו תמיד נעשה את המקסימום כדי לתת הערכה מדויקת בעניין הזה. הרבה מטרות נפסלות כי המחבלים נמצאים בסיטואציה שלא מאפשרת תקיפה – למשל, כשיש לידם ילדים או נשים. אם יש מחבל שנמצא עם ילדים, ננסה לחשוב על דרכים אחרות לתקוף אותו. לדוגמה, כשהוא בתנועה. זו המומחיות של 'חופת האש', על תאי התקיפה שלה. אנחנו ממש יודעים לעשות את התקיפות הבוטיקיות, הכירורגיות. לפעמים תקיפות נפסלות כשמספר הבלתי מעורבים בסביבת המחבלים גדול מדי".
“לעיתים רחוקות אנחנו לא מצליחים, ואז ההרגשה קשה", מודה רס"ן מ’. “לדעת שסוכל אדם שאינו מחבל, או שפגענו בבלתי מעורבים, שלא היו צריכים למות – זו תחושה קשה מאוד. לצערי, זה חלק ממחיר המלחמה, ולנו נותר ללמוד מכל מקרה כזה ולהפיק לקחים. אנחנו חוקרים לעומק מה התפספס ולמה – החל משלב ההפללה, עבור בחימוש וכלה בביצוע. עם הזמן יש פחות פספוסים כאלה".
את המחבלים שרס"ן מ’ ואנשיה מצליחים להפליל, מתקיף סרן ט’ (24), מפקד חופת האש באוגדת עזה. חופת האש שעליה הוא מפקד מזה ארבעה חודשים היא מערך תאי התקיפה האוגדתי, שהתעבה מאוד מאז תחילת המלחמה המתמשכת. “אחרי שמ’ לעסה עם אנשיה את המודיעין והפלילה את מי שצריך, היא מעבירה אליי את המידע לטובת תיאומים עם המפקדות האחראיות, עם המודיעין ועם הגורמים הבינלאומיים, ואנחנו בוחנים את החימוש המתאים למטרה, כך שיתאים למסגרת החוקים ולהכרח לצמצם את הפגיעה בבלתי מעורבים", הוא מסביר.
סרן ט’: “הכל נעשה תחת זכוכית מגדלת ונדרשת סבלנות רבה בזמן ההמתנה להזדמנויות הנכונות. לפעמים זה לוקח שעות ולפעמים ימים, כי המודיעין מורכב, עד שנגיע לתרחיש שמאפשר תקיפה. יש לנו נוהל קרב מסודר, אנחנו מתַרחשים את ההפללה ואחר כך מתרחשים לפרטי פרטים את התקיפה. אנחנו עושים הכל במקצועיות, ואנחנו חשופים למודיעין. אז כשאתה נתקל במטרה, ויודע מה המחבל הזה עשה ב־7 באוקטובר – יש לך תחושת סיפוק, בייחוד כשזה נעשה כמו שצריך ובצמצום מקסימלי של הנז"א (נזק אגבי, ש"ג). אנחנו עושים הכל בהתאם לפקודות ובשיקול דעת כדי למנוע טעויות".
לדברי סגן א’, חלק ניכר מזמנם של אנשי המודיעין מוקדש לצמצום הנזקים האגביים הללו, שמסתיימים לא פעם בהרוגים רבים: “הרבה מהעבודה שלנו זה להבין איך כן לסכל בתוך המגבלות, איך להבטיח שאנחנו לא תוקפים מחוץ למדיניות, שהמקום שבו מיועדת להתבצע התקיפה מאפשר לעשות את זה נכון. במקרים שבהם המקום בעייתי, לעולם לא נתקוף, אלא אם אנחנו מקבלים החרגה מלמעלה. זו המדיניות. בדרך כלל במקרים האלה, פשוט נחכה להזדמנות טובה יותר לתקוף".
“התפקיד נראה שונה בימי שגרה. במלחמה, האינטנסיביות כמובן גדולה הרבה יותר, וגם אפשר להוציא לפועל יותר תקיפות. אני מרגיש שזכיתי להיות במקום הנכון, בזמן הנכון. אנחנו, כמובן, לא מייחלים למלחמה, אבל כיוון שהיא קורית – חשוב לעשות את הדברים על הצד הטוב ביותר".
א’ וחייליו מתמחים בשילוב של סוגי המידע הרב שהם מקבלים מגופי המודיעין השונים, בהצלבתו ובניתוחו כדי להגיע למה שהוא מכנה “תמונה שלמה על כל יעד". “בכל הפללה אנחנו מחפשים לספר סיפור, וחוקר טוב יודע לחבר את כל הנקודות לכדי תמונה שלמה", הוא אומר.
במהלך שנתו בתפקיד, הוא מספר, רשם כ־100 סיפורי סיכול מוצלחים, והוא עדיין מתרגש בכל פעם שזה קורה. סגן א’: “ההרגשה תלויה בכמה זמן השקעת ביעד וכמה הוא ערכי. אבל בסוף, בתא התקיפה, זה ריגוש בכל פעם מחדש. הפעם הראשונה שבה סגרתי מעגל על יעד נצרבה בי. אחרי ההכשרה והחפיפה, פתאום אני עומד שם לבד, ואני האחראי. זה מלחיץ. חשבתי שאתרגל, אבל זה עדיין מרגש אותי.
“תקיפה נוספת שהצליחה ונצרבה בי הייתה על מ"פ נוח’בה שפיקד על אחת הפלוגות שפשטו על העוטף. עבדו עליו פה מהיום הראשון, שנה לפני שהגעתי. ידעתי כמובן מה הוא עשה, וחצי שנה לתוך הכניסה שלי לתפקיד הצלחנו לסגור עליו מעגל. כשזה קורה, אני בדרך כלל לוקח את החייל שעבד איתי לאכול בחוץ, או שאנחנו עושים פה בבסיס ארוחה טובה. אבל למחרת בבוקר קמים וממשיכים בעבודה. לצערנו, לא חסרים מחבלים".
מהצד השני, א’ מספר על לילות שבהם הוא מוצא את עצמו מתהפך במיטה, מתקשה להירדם, אחרי שסיכול כשל. “זה קורה למשל אחרי מקרים שבהם הפעיל רק נפצע, וסביבו מתו אנשים, וזה קשה", הוא מודה.
“זה יושב עליי. אחרי כמה תקיפות שמאוד הצטערתי עליהן אחר כך, בגלל פגיעות בבלתי מעורבים, אמר לי מישהו כאן שאם אצטער ככה בכל פעם, לא אוכל לעשות את התפקיד שלי כמו שצריך. אז אני מנסה לחשוב שזה חלק מהעבודה, אבל זה אף פעם לא נעים. תמיד, כשיש לנו אפשרות לתקוף במקום יותר מאפשר, נעשה את זה". לאחרונה, הוא מוסיף, עלתה המודעות בצה"ל לקושי שחווים גם החוקרים, “ופעם בשבועיים יש לנו שיחות עיבוד עם קב"נים".
סרן ט’ מספר שהחברים בבית שואלים לעיתים שאלות, “אבל בקטע של התעניינות, מתוך הבנת המורכבות וידיעה שגם אם הייתה שגיאה – נוודא שהיא לא תקרה שוב".
רס"ן מ’: “חשוב להבין שהמטרות שאנחנו תוקפים הן פונקציות בלחימה, אלה אנשים שמסכנים את חיילי צה"ל. אם לא אסכל את המחבלים האלה היום, הם יפגעו בחיילים שלנו מחר. אנחנו מונעים פגיעות עתידיות, אנחנו מסכלים את מי שמסכנים אותנו".
התרעות פיקוד העורף