כהן היה באותה עת רגע לפני פרישתו מצה"ל. "בשישה באוקטובר 2023 החזקתי ביד הזמנה לטקס החלפת התפקידים שלי שתוכנן ל-11 באוקטובר", הוא מגולל. "הייתי אמור לפרוש אחרי 26 שנה בצבא. בחול המועד של סוכות אני, אשתי והילדים היינו בלשכה שלי וארזנו את הציוד. לקחתי אותם לבסיסים, לפני הפרידה, להראות להם איפה שירתי. את החג עשינו אצל ההורים שלי במושב גני טל בנחל שורק.
בבוקר שבעה באוקטובר קמנו לתפילה, ואז התחילו האזעקות. פתחתי את הטלפון, הבנתי את גודל האירוע, צלצלתי לרב הראשי לצה"ל, אמרתי לו שיש אירוע בדרום עם הרוגים, חטופים ופצועים, הקפצתי את ענף זו"ק ובשעה 8:45 כבר הייתי בחמ"ל בשורה, בהערכת מצב. אמרתי לצוות שלי שייערכו לאירוע של 100 חללים חיילים, 100 חללים שוטרים, 100 חללים אזרחים, ולהבדיל 100 מחבלים, שגם עליהם אנחנו אחראים".
החוכמה האמיתית
בתפקידי ענף זו"ק של הרבנות הצבאית לא נכלל זיהוי גופות של אזרחים, אך במלחמה זו הכל השתנה. "בעיניי, הסיפור האמיתי הוא הסיפור האזרחי, שאינו בתחום האחריות שלנו", מסביר כהן. "הכל התחיל בהיבט זה באסון מירון. התקשר אליי אדם מהחטיבה לטיפול באסונות ושאל כמה מקומות יש לנו במקררים. אמרתי לו: 'תביאו את האזרחים אלינו, המשטרה תטפל בהם, ואנחנו נעזור'".
ממשיך "בשעתו, מחנה זיהוי הגופות שלנו היה בצריפין. כבר בבוקר הראשון אחרי אסון מירון הבנו שאין מקום במדינה שיכול להכיל 45 גופות אזרחיות ולטפל בהן. אז הגיעה הבנת הפער שבין הצורך למוכנות".
מחנה שורה, ששוכן דרומית לרמלה, נבנה כבר בתקופת המנדט הבריטי כבסיס חימוש. ב-2016, כחלק מפרויקט העתקת בסיסי צה"ל לנגב, הוחלט להרחיבו ולהעביר אליו יחידות ממחנות צריפין ותל השומר.
עם ההעברה של ענף זו"ק למחנה שורה החל הצוות לעבוד במבנה מתקדם שנבנה כמרכז גדול לזיהוי גופות. "כשהתחלנו לעבוד בשורה, כולם אמרו לנו 'בניתם כאן פיל לבן, בחיים לא תשתמשו בו'", כהן נזכר. "המבנה כלל 17 חדרי טיפול, מאות מקררים ומקומות רבים נוספים".
הוא מוסיף "הצלחנו להקים מרכז שייתן זיהוי וכבוד לחללים בתנאים חסרי תקדים. מילת המפתח באותם ימים קריטיים הייתה 'אחדות'. כל גורמי הצבא, המשטרה, משרדי הממשלה והמערך האזרחי עבדו יחד למען המשימה הקדושה. היו שם דתיים, חילונים, גברים, נשים, ימנים, שמאלנים שבאו לעזור. תוך חודש זיהינו 99% מהנעדרים, ותוך זמן לא רב 100%. באסון התאומים מ-2001, למשל, עדיין לא זוהו כל הנעדרים".
"כל הנעדרים זוהו, אבל לא כל הממצאים זוהו. אין נעדר שאנחנו לא יודעים איפה הוא. התעקשנו גם להוציא דנ"א מהמחבלים, ודרך זה הצלחנו לזהות 16 גופות של קורבנות יהודים וזרים, שחשבו שהם המחבלים. טיפלנו באלפי גופות".
"מביאים הרבה אנשים ומכניסים שיטות ותהליכי עבודה מוגדרים. ברגע השיא עבדנו כ-1,600 חיילים, בנוסף לעוד מאות אנשי משטרה, אנשי זק"א ועוד אזרחים".
"אני לא יודע מי בנוי ומי לא. לכן מהיום הראשון של המלחמה היו אנשי חוסן שתפקידם היה להכווין את האנשים בשטח, לחזק אותם ולקיים איתם שיחות, ולזהות מי לא עומד בזה ולא מסוגל. עדיין לא הצלחנו לעלות על כולם. זה תהליך מאוד קשה. לא נתקלנו מעולם באירוע בסדר גודל כזה".
פחד לגעת בנושא
"רק אחרי שפרשתי מהתפקיד, כמה חודשים אחרי זה, הלכתי לבקר את משפחתו ועליתי לקבר שלו, והרשיתי לעצמי להתפרק. כשאתה נמצא בתוך אירוע מסוג זה אתה מוכרח לעבוד בצורה טכנית, כמו מכונה, כדי להיות יעיל. אני לא יכול להגיד שיצאתי בטראומה מהאירוע הזה, אבל הוא מלווה אותי ביומיום במחשבות על האם טעיתי איפשהו ועל זה שאולי יכולתי לעשות משהו אחרת". מספר כהן.
כהן (48), תושב קיבוץ שומריה שבצפון הנגב, השתחרר מצה"ל ב-31 בינואר 2024. עם שחרורו החל להעביר הרצאות על הימים הראשונים של המלחמה במחנה שורה. עכשיו הוא גם מפרסם ספר שכתב, "משורה לתקומה" (הוצאת ספרי ניב), על הסיפור שמאחורי זיהוי הנרצחים והחללים באירועי שבעה באוקטובר.
"הבנתי שאנשים מפחדים לגעת בנושא הזה כי הוא מאוד טראומטי, וידעתי שאם לא אוציא את מה שבאמת קרה שם, אנשים לא יידעו על הגבורה של הצוות שעבד בזיהוי הגופות", הוא מספר. "יש פחד תודעתי לעסוק בנושא הזה, וזה מובן, ולכן הספר היה חייב לצאת כי זה סיפור על האור שבתוך החושך".
כהן מוסיף "זה לא ספר קל לקריאה, אני לא מייפה את המציאות, אבל זה ספר שכולם צריכים לקרוא. אני גם מתרגם אותו לאנגלית כדי שבעולם יכירו את הסיפור. הבאתי סקירה אמיתית של מה שקרה שם. עשיתי תחקיר מעמיק, שוחחתי עם מאות גורמים, כולל מפקדים, וניסיתי להרכיב את כל הפאזל הזה לסיפור אחד מהימן".
"הפרק האחרון בספר נקרא 'מחשבות לעתיד', שבו יש בעצם המלצות למדינה. אני מתייחס שם לנקודות מפתח בנושא זמן הזיהוי של הגופות, מציע איך לפעול בצורה יעילה כדי לזהות כמה שיותר גופות בזמן קצר ודרכים להתגבר על מכשולים ותקלות שאנחנו נתקלנו בהם. אני רוצה להאמין שנעשתה הפקת לקחים, ומשוכנע שאם ניישם את ההמלצות נהיה ערוכים טוב יותר למקרי קיצון מהסוג הזה".
התרעות פיקוד העורף