אירוע אחד מטלטל הוביל את סינוואר לתכנן את הטבח בעוטף

"חשוב לבחון את משקלו של הגורם הדתי, בקשר שבין פרץ האלימות במסגרת אירועי 'שומר החומות' במאי 2021 לבין מתקפת הטרור רחבת ההיקף שבוצעה ב-7 באוקטובר 2023 על ידי חמאס וארגונים פלסטיניים אחרים. חשוב להתמקד בשיח הדתי, בסמלים דתיים (מסגד אל אקצא, מתחם הר הבית) ובהצדקות דתיות כמו אל-אקצא בסכנה, שהובעו בשני האירועים. בכל מקרה המסקנה לדעתי היא - הדת מילאה תפקיד מרכזי אך לא בלעדי בהצדקת פעולות האיבה ובהנעת חלק מערביי ישראל לצאת לפעולות נקם, בתוך מדינת ישראל בשנת 2021 עניין שתרם להעלאת ביטחונם העצמי של מנהיגי חמאס, (אפשרות טובה ויעילה להקמת חזית נוספת) בתהליך קבלת ההחלטות טרם היציאה למתקפת הרצח ב-7 באוקטובר 2023", אמר סער.

סער מזכיר כי "הסכסוך הישראלי פלסטיני הוא סכסוך רב-שכבתי, שבו משתלבים מרכיבים מדיניים, לאומיים, חברתיים, אתניים ודתיים. בעשורים האחרונים, הביטויים הדתיים תופסים מקום מרכזי בנרטיבים הפלסטיניים ובאסטרטגיות 'המוקאוומה' (התנגדות). לדוגמה: סעיף 6 באמנת חמאס קובע כי תנועת ההתנגדות האסלאמית 'פועלת להניף את דגל אללה על כל שעל מאדמת פלסטין'. סעיף 11 באמנה מציין כי התנועה 'מאמינה שאדמת פלסטין היא אדמת וקף אסלאמי עבור דורות של מוסלמים עד יום הדין. אסור להזניח אותה או חלק ממנה, או לוותר עליה, או על חלק ממנה'. עוד נקבע בו כי 'זהו דין פלסטין בשריעה האסלאמית, כמוהו כמו הדין החל על כל ארץ אשר כבשו המוסלמים בכוח הזרוע, שכן בזמן הכיבוש הקדישו המוסלמים את הארצות האלו למוסלמים לדורותיהם עד יום-הדין'. אוסיף כי התנועה מתייחסת לצלאח א-דין כאל מקור השראה וכסמן דרך לפעולה כנגד 'הכובשים הזרים'."

הוא מתייחס גם לאמנה הפלסטינית מ-1968 ומדגיש: "סעיף 15: 'שחרור פלסטין, מבחינה ערבית, הוא חובה לאומית (קַוְמִי, قومي), כדי להדוף מהמולדת הערבית הגדולה את הפלישה הציונית והאימפריאליסטית ולטהר את פלסטין מהקיום הציוני. האחריות השלמה לכך נופלת על האומה הערבית, עמים וממשלות כאחד, ובראשם העם הערבי הפלסטיני'."

לדברי סער, "קריאה של הסעיפים המוזכרים לעיל, או קל וחומר קריאה של שתי האמנות, הפלסטינית ואמנת חמאס, מעלה ומחזקת את הקשר הדתי-חברתי בין מהומות 'שומר החומות' (2021), שהתמקדו סביב השמירה על המקומות הקדושים, לבין המתקפה המתוכננת של 7 באוקטובר 2023, שבה חמאס השתמש בשיח דתי להצדקת פעילות צבאית רחבת היקף."

עוד הדגיש כי "מחקרים בתחום הטרור הדתי מצביעים על כך שאידאולוגיות דתיות מספקות מסגרת ערכית, לגיטימציה אידיאולוגית ומנוע לגיוס המונים. חמאס, כארגון אסלאמי, משלב בין אידיאולוגיה דתית לפוליטיקה מעשית, להזכיר כי בתפיסה האסלאמית אין הפרדת דת ומדינה... אציין אמנת חמאס המקורית אותה הגה אחמד יאסין (1988) הדגישה את הצורך בג'יהאד דתי לשחרור פלסטין, בעוד שבגרסה המעודכנת מ-2017 נעשה ניסיון לשלב שפה פוליטית גמישה יותר, אך לצד שמירה על עקרונות דתיים."

בסיכום דבריו מזהיר סער: "יש לזכור כי בעימות דתי מעורבים יסודות של אמונה וזהות קולקטיבית, הדת אינה נתפסת כעניין גמיש או נתון למשא ומתן, אלא כעקרון נצחי וקדוש... סוגייה זו מקשה על מציאת דרכי פיוס או הגעה לתהליכי שלום. הוויתור נראה כ'בגידה בדת ובאמונה'. בנוסף עימות דתי מפעיל רגשות עזים של אמונה, מוסר וצדק אבסולוטי, והדת נוטה להוליד קיצוניות שמצמצמת את מרחב הפשרה."

סער מסכם כי "הנטייה של ארגון חמאס להישען על הדת נובעת מהרצון למסגר את הסכסוך כמאבק 'נצחי', עד לבוא הגאולה או השגת רצון האל. זו מגבלה מהותית שמקשה על מציאת פתרונות מדיניים אמיתיים."