כבר בימים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל, לאחר שחיזבאללה נכנס אף הוא למערכה מול ישראל, זיהו בצה"ל ניסיונות לשתק את הפעילות של חיל האוויר על ידי פגיעה ביחידת הבקרה האווירית, שחלקה ממוקם בהר מירון.
ליחידת הבקרה האווירית יש תפקיד מרכזי בחיל: היא משמשת מעין מרכז עצבים לכל מה שצה"ל אמור לראות ולשמוע. סא"ל א': "אנחנו עושים בקרה לכל כלי הטיס, וכשמטוס באוויר אנחנו רואים את תמונת־העל ומנחים את הטייסים. אנחנו מלווים אותם בשמיים ומהווים עוד זוג עיניים בשבילם. 'אם המטוס מתחתיך אתה יכול לשגר עליו, תכוון לשם' וכו'. במקביל אנחנו מבצעים בקרה של כל משימות החיל - כל תקיפה, כל חילוץ, כל כלי טיס שבמרחב שלנו, אנחנו מנהלים אותו.
"הרבה פעמים יש צורך לסנכרן בין משימות שקורות במקביל, והתפקיד שלנו זה לשמור על יעילות מבצעית. מובן שהבור של חיל האוויר מפקח, אבל מי ששולטים ומבצעים בקרה על הכל הם הבוגרים של בית הספר שלנו. מגיעים אלינו חלק שיורדים מקורס טיס, חיילים מצטיינים מהמערך וגם קצינים מצטיינים. לפיקוח הטיסה יש לנו מקצוע אחר שנמצא גם הוא תחתינו, הם נמצאים במגדלים וגם הם מתמודדים עם תופעות המלחמה ואחראים על ניהול שדה תעופה 24/7".
הוא נמצא במערך הבקרה האווירית משנת 2007. "הייתי בקורס טיס, ואחרי שנה הגעתי להיות בקר אוויר. לא ידעתי מה מהות התפקיד, אבל זה סקרן אותי והחלטתי ללכת על זה. לאורך השנים יצא לי להיות בתפקידים שונים בחיל האוויר, וכאן בבית הספר אני סוגר שלוש שנים".
לדבריו, במלחמה מול איראן התנהל מרוץ למידה, אולם צה"ל וחיל האוויר הצליחו לפתוח פער מידע מול האיראנים. "הטמענו כלים במערכות הטכנולוגיה שלנו. למדנו הרבה מאוד מהמלחמה בצפון. הם הציגו הרבה תרחישים והגיעו מהרבה נתיבים. בזה הצלחנו - לא בצורה הרמטית, אבל הצלחנו. האתגר שלנו בבית הספר היה לקחת את כל הטעויות האלה ולראות איפה אנחנו משתפרים.
"הבחנו שהאיראנים מנסים, אבל גם הם מבינים שאנחנו מקדימים אותם בהרבה. ראינו שאנחנו לומדים בקצב הרבה יותר גבוה מהם", הוא מוסיף ומפתיע: "המרחק הגדול בין המדינות דווקא שיחק לטובתנו. זמן התגובה גדול, וגם התכוננו אליהם הרבה והכנו את כל התרחישים. הרגשנו מנוסים עוד לפני שהמלחמה התחילה".
סא"ל א׳ משמש כמפקד בית הספר כבר שלוש שנים. "אנחנו מכשירים ומאמנים למקצועות האלה. החבר'ה שלנו מגיעים ממקומות שונים, עוסקים בהגנת שמי המדינה מכלי טיס עוינים וגם בניהול המרחב האווירי של המדינה ומרחב הפעולה של חיל האוויר", הוא אומר.
אחת המשימות המרכזיות שאנשי בית הספר מובילים היא הכנת המערך המבצעי לאתגר הבא תוך כדי לחימה. "מה שאנחנו עושים זה לבנות את התרחישים שיכולים להופיע בשדה הקרב ולהפתיע אותנו, לאמן את הצוותים בסימולטורים, וככה לבנות את המיומנויות המבצעיות להתמודד איתם לפני שהם קורים במציאות", הוא מסביר.
"בכמה מקרים במלחמה ביצענו אימונים כאלה מול תרחישים שנראו אז דמיוניים, והצוותים שלנו פגשו אותם בצורה מאוד דומה במציאות, והציגו מוכנות וכשירות גבוהות מאוד. ככה היה גם לפני 14 באפריל (ליל הכטב"מים האיראני - א"א), לפני התגברות המערכה בלבנון ולפני המערכה שבה חיל האוויר החל לבצע תקיפות מרוחקות מאוד".
ההכשרה הייחודית, מספר סא"ל א', מתבצעת במתקן חיל האוויר בדרום הארץ. "מה שמייחד אותנו הוא שזה מקום שחוזרים אליו שוב ושוב, גם הבוגרים. מי שיוצא קצונה עושה קורס של חצי שנה, משתלב ביחידות ואז חוזר לקורס אחר. אנחנו פוגשים כל בוגר שלנו שוב ושוב במהלך השירות שלו, מה שמייצר את האפקטיביות להשפיע".
המלחמה באוקראינה ומלחמת חרבות ברזל הביאו את חיל האוויר להבנה כי יש צורך להגדיל את המערך ולשנות את תפיסת ההפעלה אל מול האיומים ולנוכח ההתפתחות הטכנולוגית, כאשר עולם הרחפנות והמטוסים ללא טייס תופסים נפח בשדה הקרב הנוכחי והעתידי.
"יש גדילה בהיקף – גם מהצורך בעוד אנשים מחיל האוויר וגם מהארגון החדש של מדים כחולים־ירוקים ביחד, באוגדות השונות, שיושבים ועובדים יחד. הדרישה לבוגרים שלנו גדלה".
"זה מגיע עד להוראות הפתיחה באש. אנחנו מחפשים את היכולת לחשוב מאוד מהר ולדעת להפעיל שיקול דעת נכון, גם כן מאוד מהר. אם אתה לא יודע באיזה כלי להשתמש באותו רגע, אז זה לא שווה כלום. התגובה צריכה להיות מאוד אפקטיבית".
את בוקר 7 באוקטובר הוא רואה גם ככישלון אישי. "זה יום של חידלון, ומתוך הנקודה הזאת נוצרה התנפלות של כולם, בלי הפסקה", הוא מספר. "הפעילות הייתה כל כך אינטנסיבית, שמרוב שהגיעו אנשים לא היה מקום ביחידה, וחלק מחיילי המילואים נאלצו לישון ברכבים שלהם רק כדי להמשיך להיות שם. הכישלון נוכח וקיים וחיל האוויר מתחקר אותו ברמה המקצועית ביותר".
לדברי סא"ל א', בית הספר שעליו הוא מופקד נדרש במהלך השנתיים האחרונות לפעול צמוד ליחידות המבצעיות של חיל האוויר. "התוצאה היא בית ספר שמאוד מחובר מבצעית. כל הסגל פעיל במהלך המלחמה – כולם חיים את המבצעיות", הוא אומר.
"כל אירוע שכזה אנחנו לוקחים מאוד קשה, כי אנחנו רוצים להיות הכי טובים. מה שחיל האוויר מצטיין בו זה ללמוד ולהפיק לקחים. לפעמים מפיקים לקחים ולומדים כל כך מהר, שזה קורה אפילו בין שיגורים שמתרחשים כמעט בו־זמנית. מי שילמד מהר יותר יהיה טוב יותר".
בדבר אחד אין ספק: המלחמה חייבה את צה"ל לעמוד באתגר זירות הלחימה הרחוקות. רק מדינות עם יכולות של מעצמה אווירית, לא פחות, יכולות לנהל מערכה שכזאת.
"ראינו בצורה מדהימה איך הזירה הרחוקה ביותר באיראן הופכת להיות כאילו היא כאן מתחת לאף", הוא מאשר. "חיל האוויר יודע, ואנחנו בתוכו, להיות בו־זמנית בכל הזירות. המרחק כבר לא פקטור. חיל האוויר הצליח להגיע למדינות מאוד רחוקות ולפעול שם בחופשיות. מדובר ביכולות שנבנו במשך שנים ארוכות והגיעו לידי מימוש בדיוק ברגע הנכון. את התוצאות כולנו ראינו".
"כמו הרבה יחידות בחיל האוויר, גם בית הספר שלנו עבר שינוי משמעותי תוך כדי לחימה", מוסיף סא"ל א'. "רצינו להביא את החניכים לנקודת מוכנות למלחמה. יש לנו סימולטור שאנחנו משלבים אותו עם המודיעין ואנשי מקצוע לפי מקרים אמיתיים שקורים, ולזה אנחנו מאמנים אותם. הצוות שמתאמן פוגש תרחיש שהוא לא מכיר, ואז מתאמן עליו שוב ושוב.
"לא הרבה לפני ליל הכטב"מים עשינו אימון שמדמה תקיפות מכל מקום, דבר גדול ועצום ומטורף – ואחד החניכים אמר שאולי הגזמנו, שזה דמיוני. אבל אז הגיעה המתקפה מאיראן וראינו שלא הגזמנו, שהדברים קורים".
סא"ל א' מסכם: "אחד הדברים שעליהם אנחנו נותנים את הדגש הוא 'לשבור' את אלמנט ההפתעה - ולאמן את החבר'ה לפעול היטב מיידית גם מול מצבי קיצון שאותם לא חוו. בגלל זה אנחנו עובדים הרבה על אלמנט ההפתעה ומאמנים לאירועי 'לראשונה', לפגוש משהו שלא נתקלת בו אף פעם. בתחקיר בדקנו גם את דרכי המחשבה ווידאנו שתהליך החשיבה חד ומדויק.
"אחד התכנים המשמעותיים בבית הספר הוא נושא הערכים. מעבר לטכנולוגיה, הפעולות וכו', אנחנו גוף שפוגש כל חניך כמה פעמים, מה שמאפשר לנו לחדד אצלו גם את התכנים הערכיים שלו: גם מבחינת חוסן, להרים אותו בזמנים קשים, וגם להאמין בצדקת הדרך. זה נושא שמאוד מתעמקים בו.
"ולסיום, חשוב לי להדגיש את היכולת שלנו להפיק לקח מבצעי משדה הקרב ולייצר את האמון של הצוותים באימון המקצועי שלנו. זה מאפשר לנו לבחון אם אנחנו באמת משתפרים ויודעים להתמודד ולא לחזור על טעויות העבר. אנחנו לוקחים את הטעויות והכשלים ומוודאים שנדע להתגבר להבא".
התרעות פיקוד העורף