אביב הציב את המתרחש כעת בהקשר היסטורי רחב: "לפני הכול צריך למסגר את כל האירוע. אני ראיתי את האירוע הזה בהתהוותו ומייד זה החזיר אותי לפברואר 1945, ועידת יאלטה. בריטניה, ארצות הברית וברית המועצות מבינות שהנאצים הפסידו - וזה קורה שלושה חודשים לפני ההפסד, אבל כבר אז היה ברור שזה רק שאלה של זמן וזה נגמר. הן התכנסו בחצי האי קרים ודנו על שני דברים, שמאוד מזכירים את מה שקרה עכשיו. אחד - מהי גרמניה של היום שאחרי, כלומר איך מחלקים את השלל, איך הולכים לחלק את גרמניה. הדבר השני - מהו הסדר העולמי ביום שאחרי בין ארצות הברית, ברית המועצות ובריטניה, שהיא בעצם באותה תקופה בשחיקה".
הוא הסביר: "אצלנו קורה בדיוק אותו הדבר: יש פה הבנה שהחמאס הפסיד, שזה עניין של שבועות או חודשים ספורים, זה נגמר, צריך לדון על השלב הבא. ההבנה הזאת נוצרה גם בקטאר, גם במצרים וגם בטורקיה, ולכן הנכונות לדבר על מה זה עזה ביום שאחרי ומה יהיה הסדר האזורי החדש העתידי".
אביבי פירט מה גרם להבנה הזו: "אחרי מרכבות גדעון א' וב', המציאות היא ש-80% מרצועת עזה נשלטת וכל האוכלוסייה נמצאת בשטח שהוא 15% מהרצועה, אחרי שהתפנו מעל 900 אלף אזרחים מהעיר עזה. העיר עזה מכותרת ונמצאת רגע לפני שמטילים עליה מצור שיכניע את החמאס. החמולות כבר שולטות תחת ישראל על אזורים שונים ברצועה - על רפיח, על ח'אן יונס, על בית לאהיא. ויתרה מכך, אנחנו רואים בשבוע האחרון בשטח הקטנטן שחמאס אמורים לשלוט בו - ב-15% האלה - מיליציות שפועלות בתיאום עם צה"ל ונלחמות בחמאס".
לדבריו, המדינות התומכות בחמאס מבינות שהן חייבות להציל את מה שניתן: "הן ניצבות לפני צומת שיש בו רק שתי אפשרויות: או שחמאס יחוסל ומה שיהיה ביום שאחרי היא מציאות שבה ישראל וארצות הברית קובעות את הסדר והן לא חלק ממנו; או שהן מצליחות להציל משהו מהחמאס, להוציא משהו מהרצועה החוצה יחד עם הרבה מאוד מחבלים שישוחררו ויחיו את התנועה הזאת".
אביבי הדגיש את התלות המוחלטת של חמאס בתומכיו: "יש פה בסוף שאלה שנשאלת כל הזמן - מי בכלל קובע? האם לחמאס יש סיי בכלל, או שקטאר ומצרים מנהלות אותו מא' עד ת'? אני חושב שבסוף שתי המדינות - אחת היא זו המממנת והשנייה היא זו המחמשת - התלות של חמאס בהן היא תלות מוחלטת. בלי הגב הזה לחמאס אין חיים. אין לו משכורות, הוא לא יכול להתחמש, אין לו כלום. ולכן ברגע שהמדינות הללו הגיעו למסקנה שעדיף להן שהעסק ייגמר ואיכשהו להציל את מה שאפשר - הגענו לנקודה שהגענו".
לדבריו, כבר קיימת נכונות אזורית לשינוי מהותי: "מכאן הנכונות בעצם לקבל נוכחות ישראלית בתוך הרצועה, חופש פעולה ישראלי. הם יכולים כל הזמן להשמיע קולות על מה רוצים שיהיה ביום שאחרי, אבל ברגע שחמאס מחזיר את החטופים - זה נגמר. חמאס בעצם חסר הגנה לחלוטין, וברירת המחדל היחידה שתהיה לו היא לצאת מהרצועה כמה שיותר מהר לפני שהעזתים ישחטו אותו".
הוא סיכם: "אנחנו ברגע גורלי: אם באמת הדבר הזה יקרה במהלך חג הסוכות וכל חטופינו יחזרו - מהר מאוד נראה את הניצחון הגדול של מדינת ישראל על החמאס, וכמובן שמחה עצומה על חזרת החטופים".