לפי הדיווח, קופנהגן לא מתכוונת להחליף את ההגנה האירופית, אלא להוסיף שכבה ישראלית נוספת. דנמרק כבר חתמה על עסקה גדולה עם תאגיד Eurosam הצרפתי־איטלקי לרכישת מערכת SAMP/T NG, כחלק מהתוכנית הרב־שנתית של הצבא הדני ושל נאט"ו. המערכת האירופית צפויה להיכנס לשירות רק בסוף 2028, בעוד שמערכת Barak MX יכולה להימסר כבר בקיץ הקרוב - פער של יותר משנתיים. לפי גורמים ביטחוניים, הסיבה לבחינה המחודשת היא הצורך במענה מיידי לאיומי רחפנים וטילים קצרים, שמערכת ה־SAMP/T לא נועדה להתמודד עמם.
במערכת הביטחון הדנית מדגישים כי מדובר בהשלמה - לא בהחלפה. המערכת האירופית נועדה להגן מפני טילים בליסטיים ארוכי־טווח, בעוד שהמערכת הישראלית צפויה לספק שכבת הגנה ביניים - מהירה וזולה יותר - נגד רחפנים ואיומים קצרי־טווח. ההצעה הישראלית אמנם נפסלה בתחילת תהליך הרכש, אך בעקבות הצלחת מערכת Barak MX בישראל ובאירופה - ובעיקר בשל זמינות האספקה המיידית - היא חזרה לאחרונה לרשימת האפשרויות של הצבא הדני.
גורמים בקופנהגן הבהירו כי דנמרק אינה משנה כיוון מדיני ואינה נוטשת את ההסכם האירופי, אלא מבקשת לחזק את מערך ההגנה שלה באמצעות פתרונות מהירים ויעילים יותר. לדבריהם, מדובר בהחלטה מעשית ולא פוליטית - תגובה ישירה לגל האיומים האוויריים שהתעצם לאחרונה.
הדיווחים הזהירו כי המכ"מים המתקדמים של המערכת, המבוססים על טכנולוגיית AESA, מספקים כיסוי מודיעיני עד לטווח של כ־460 ק"מ, מה שמאפשר להם "לחדור עמוק אל תוך המרחב האווירי של טורקיה". לפי הפרסומים, באנקרה רואים בכך “מטריית מעקב ישראלית” מעל שטח המדינה.
לוי התייחס להסכם הענק שחתמה גרמניה עם ישראל לרכישת מערכות ההגנה, ובהן מערכת החץ, ואמר כי “מי שמבקש פתרון מיידי צריך להבין שזה לוקח זמן. כרגע מקרון הולך נגד מדינת ישראל ונגד התעשיות הביטחוניות הישראליות. זה הורגש היטב גם בסלון האווירי בפריז השנה – ההתנהלות הצרפתית הייתה מתחת לכל ביקורת”.
לדבריו, הביקוש למערכות נשק ישראליות נמצא בשיא, גם ממדינות חדשות. “יש פניות רבות. איך קרה, מה קרה, ואיך הגענו לזה – את זה נשאיר לעצמנו”, אמר בחיוך.
התרעות פיקוד העורף