בניגוד לתפיסת ההפעלה באיו"ש, שם השב"כ פועל לאורך השנים במבנה גאוגרפי - כלומר, תחת מרחב ירושלים ואיו"ש (המקביל לפיקוד מרכז בצה"ל) קיימות נפות אזוריות כמו רמאללה, שכם, טול כרם, חברון, ג'נין ואחרות - האיסוף בעזה פעל בשיטה שונה.
המידע שנאסף מועבר אל הדסק המודיעיני, המבצע הצלבות עם מידע שנאסף מגזרות אחרות או ממודיעין נושאי.
מרבית האיסוף בוצע באמצעים טכנולוגיים (סיגינט), ורק חלק קטן ממנו במודיעין אנושי (יומינט). בנוסף, עד ל־7 באוקטובר פעל מערך היומינט בעזה על בסיס מודיעין נושאי - ולא גאוגרפי. רכזי השב"כ הפעילו את סוכניהם מרחוק, וההפעלה התמקדה בנושאים נקודתיים ולא בהבנה מלאה של המתרחש במרחב כולו.
בעקבות אירועי 7 באוקטובר שינה השב"כ באופן מיידי את תפיסת ההפעלה במרחב הדרומי של הארגון - זה שכשל במשימתו העיקרית: להתריע על הפשיטה של חמאס. מאז, האיסוף המודיעיני בעזה מתבצע בשיטה גאוגרפית: השטח מוצף ברכזים, כאשר לכל אחד מהם מוגדר מרחב גאוגרפי לאיסוף מודיעין, בדיוק כפי שנעשה באיו"ש לאורך עשרות שנים.
במערכת הביטחון מדגישים כי גם לאחר נסיגת צה"ל מעזה, תפיסת האיסוף החדשה לא תשתנה. המודיעין יתבסס על שילוב של יומינט וסיגינט, והראייה הכוללת של עזה תתבצע באופן גאוגרפי - במטרה למנוע הישנות של מחדלי העבר.
התרעות פיקוד העורף