בעולם הערבי ובמדינות רבות בעולם קיבלו בברכה את ההסכם, אבל במקביל לבנון עסוקה בהערכת השלכותיו על מצבה שלה. על פי הפרשנים, הדבר נכון במיוחד לאור העובדה שהחזית הלבנונית, שפרצה יום לאחר הטבח בעוטף ומאז הפכה למלחמת התשה של ממש, עדיין פעילה למרות הסכם הפסקת האש שנכנס לתוקף בנובמבר בשנה שעברה.
הפרשנים טוענים שמוקדם מדי לומר כי שהמלחמה הסתיימה לחלוטין. אפילו שההסכם שהוכרז על ידי טראמפ הוא צעד מהותי לקראת דף חדש במזרח התיכון, ההסכם הוא עדיין עניין זמני עד שיהיה משא ומתן שאמור ללוות את יישומו, בנוגע לשלביו הבאים. בם טוענים שקיימים חששות לגיטימיים שהמשא ומתן ייתקל בתנאים וההגבלות, ובכך יחזיר את העניינים לנקודת ההתחלה.
הם טוענים שהעובדות סביב הכרזת הסכם הפסקת האש מצביעות על כך שמה שהושג הוא "מנוחה" הכרחית לכל הצדדים, לאחר מלחמה מתישה בכל קנה מידה. "מנוחה" זו אמורה לסלול את הדרך למשא ומתן שיבסס את הפסקת האש ויגדיר בבירור את סוגיית "היום שאחרי" לא רק בעזה, אלא אפילו בכל האזור.
הפרשנים טוענים שאלו המחזיקים בדעה השנייה אינם שוללים את האפשרות שנתניהו "יפצה" על הוואקום שייווצר בעקבות הרגיעה בלחימה בעזה בהסלמה צבאית בלבנון. הם אומרים שישראל תעשה זאת באמצעות הרחבת "חופש התנועה" שקבעה, או באמצעות פתיחת סבב לחימה שני שישלים את מה שהחל במלחמה בלבנון בשנה שעברה. הדבר נכון במיוחד לאור העובדה שישראל מאיימת לעשות זאת, ובגלל הטלת הפק לגבי יכולתם של הממשלה והצבא לפרק את חיזבאללה מנשקו.
באשר לחיזבאללה, הפרשנים טוענים שהסכם עזה לא ישנה את העובדות בשטח עבור ארגון הטרור. חיזבאללה סבור כי ההסכם שהושג והדיבורים סביבו לגבי העברת הקרב ללבנון מחזקים את התפיסה שלו לגבי הצורך לשמר את כלי הנשק שלו.
מצד שני, הפרשנים טוענים שקריאה ריאליסטית של האירועים נוטה לשלול סבב הסלמה חדש בלבנון. ארצות הברית להוטה באותה מידה למנוע את יציאת החזית הלבנונית משליטה בדיוק כמו בעזה, בהתחשב בכך שקיים תיווך שלה כדי לפתור את העניינים באופן דיפלומטי.
עם זאת, אין פירוש הדבר היעדר לחץ. הפרשנים אומרים שבשלב הבא תתרחש עלייה בדרישות האמריקאיות הקשורות ליישום של החלטה 1701, כלומר פריסת צבא לבנון מדרום לנהר הליטני, ויישום צעדים רציניים ומוחשיים לקראת פירוק חיזבאללה מנשקו.
הפרשנים טוענים שקיימת הסכמה כי מלחמה כוללת בין לבנון לישראל אינה סבירה בעתיד הנראה לעין, אבל האפשרות של מתיחות בשטח בהחלט קיימת. יש הסבורים כי מתח זה יתרחב לכל החזיתות, כולל עזה, שם נתניהו עשוי לשאוף לשכפל את "מודל לבנון" - כלומר לכפות הפסקת אש חד-צדדית שתיתן לישראל שליטה במצב בשטח, בהתבסס על ההיגיון של "חופש תנועה" להתמודדות עם כל איום.
הפרשנים מסכמים את המצב כך: ההסכם בעזה אינו צפוי להביא הקלה מיידית ללבנון, אבל גם לא להוביל לפיצוץ בקרוב. לטענתם השאלה החשובה ביותר נותרת בעינה: האם לבנון תרוויח מרגע השקט האזורי כדי לבסס יציבות יחסית, או שדווקא תמצא את עצמה שוב במרכזו של מבחן חדש בחזית? לטענתם התשובה תלויה יותר בפוליטיקה מאשר בשטח, וביכולתן של המפלגות הלבנוניות להתייחס לשלב זה כחלון ליוזמה, ולא כתקופת המתנה.
התרעות פיקוד העורף