אלעד מדגיש כי ״חמאס משתמש באירועים כאלה כדי לקדם את מטרותיו האסטרטגיות, להשפיע על הציבור בישראל, לשפר את תדמיתו הבינלאומית, ולמקסם את הרווח מהחזקת החטופים. כל פעולה כזו מתוזמנת היטב ואינה מקרית. שיחת הטלפון הזאת היא מהלך מתוחכם שנועד לשפר עמדות לקראת עסקה, לשלוט בתודעה הישראלית, להפגין ‘שליטה’ מול הציבור ומול המתווכים, וללחוץ על ישראל דרך לב הציבור. זהו לא מהלך ‘מרכך’ , זה מהלך לוחמני, תודעתי, חכם מאוד. הוא מראה שחמאס פועל לא רק עם רובים ומנהרות – אלא גם עם פסיכולוגיה, תודעה ותעמולה״.
בהתייחסו למטרות שמאחורי ה”ג׳סטה” לכאורה, מסביר אלעד: ״יש כאן לחץ מהמתווכים , קטאר, מצרים וארצות הברית. המדינות המתווכות דורשות מחמאס הוכחות חיים ומבקשות סימנים לקראת עסקה חדשה. לא מן הנמנע שצעד כזה – לאפשר שיחת טלפון – הוא חלק ממענה לדרישה של המתווכים או ניסיון לרצות אותם. ייתכן שחמאס נדרש להוכיח שהוא עדיין מחזיק בחיים חלק מהחטופים כדי שלא ייחשב ל’שרוף’ בעיני העולם״.
הוא מוסיף כי ״יש כאן גם השפעה פסיכולוגית על הציבור הישראלי. חמאס מכיר היטב את עוצמת ההשפעה הרגשית של קול של חטוף המדבר עם הוריו או ילדיו. הוא מנצל זאת ככלי לחץ תודעתי כדי להגביר את הלחץ הציבורי בישראל על הממשלה להסכים לוויתורים נוספים בהסכם , או אפילו להפסיק את הלחימה. בנוסף, מאמינים בחמאס שהקולות האנושיים והמרגשים הללו יכולים לשנות את השיח הציבורי בישראל. ממשלה שנאבקת לשמור על קו קשוח תתקשה לעמוד מול לחץ רגשי שכזה. אשרי המאמין״.
עוד הוא מציין כי ״יש כאן מסר: ‘עד עכשיו ראיתם חמאס מסוג אחד, אחרי שהסכמתם להפסקת אש אתם רואים חמאס אחר’. המסר הסמוי הוא שאפשר להגיע להסכמים גם עם חמאס , וזאת כשבפתח צפויים הסכמים שונים הקשורים לעתיד רצועת עזה, כמו פירוז ושיקום. כאן חמאס משדר לחץ וחולשה, אך מנסה ליצור מצג שהוא בשליטה״.
לדבריו, מדובר גם במהלך תעמולתי מכוון החוצה: ״חמאס רצה לשדר תדמית ‘הומאנית’ ו’מרוסנת’ , מעין איתות לעולם ובעיקר למדינות מתווכות כמו קטאר, מצרים וטורקיה, שהוא ‘שומר’ על החטופים ומאפשר להם קשר עם משפחותיהם. זהו ניסיון לצבור נקודות תדמית מול הקהילה הבינלאומית, בדיוק לפני או במהלך מהלך מדיני כמו הסכם הפסקת אש או חילופי שבויים״.
אלעד מוסיף כי גם בישראל יש מסר סמוי: ״חמאס מנסה לומר למשפחות , אנחנו בשליטה. החיים של יקיריכם תלויים בנו, ואנחנו מחליטים מתי ואיך תדברו איתם. זהו תמרון של שליטה פסיכולוגית, גם מול המשפחות וגם מול דעת הקהל״.
בהקשר הבינלאומי הוא מוסיף: ״מי שעשוי לקבל את המעשים כג׳סטה אמיתית הוא העולם האסלאמי ואולי עוד כמה מדינות במערב. המעשה הזה יכול גם לשמש כלפי העולם המוסלמי והערבי, כדי לשדר שחמאס ‘שומר על כללי המלחמה’ ומכבד חטופים , כחלק מהנרטיב שהוא מציג מול מדינות ערב ומול דעת קהל מוסלמית״.
לסיום הוא מזהיר: ״בתקופה הקרובה ישראל תיחשף לרוח ‘חדשה’ לכאורה הנושבת מכיוון ארגון הטרור האכזרי הזה. אנו עשויים לראות עוד ועוד דוברי חמאס שיורידו את טון הדיבור וישדרו לעולם מסרים של בנייה, שיקום, שידוד מערכות ו’דף חדש’ – ממש נופת צופים. זו תהיה בסך הכל טקטיקה חדשה, לא שינוי מהותי באופי ובאידיאולוגיה של הארגון״.