על פי ההערכות, מידת הנזק למבנים בעזה עצומה: עשרות אלפי מבנים ובתים נהרסו והוקרסו, ועשרות אלפים נוספים נמצאים במצב של הרס חלקי - שרבים מהם לא ניתן להחזיר לשימוש ולמגורים. במקביל, היקף הרס התשתיות כמעט מלא, וכולל מערכות כבישים ומדרכות שנהרסו, וכן פגיעה כמעט מוחלטת במערכות ההולכה של המים, החשמל והביוב.
לצד הנזק הגדול, שעל פי ההערכות יידרשו שנים רבות לשיקומו, ישנה בעיה דרמטית אחת נוספת, הדורשת מהמתכננים מחשבה מורכבת במיוחד. ערב המלחמה בעזה, לפני יותר משנתיים, כתבו באגף המודיעין של צה"ל דו"ח מיוחד באשר להתחממות הגלובלית, שינוי האקלים והשפעתם על אגן המזרח התיכון.
איך בדיוק קשור שינוי האקלים לענייני צבא, ומה הקשר לעיסוק של אגף המודיעין בנושא? כל התחזיות והמחקרים, נכון לעד 2023, הצביעו על כך שעד סוף המאה הנוכחית הטמפרטורות באזור יעלו בממוצע שנתי בשש מעלות צלזיוס. המשמעות - התחממות משמעותית של הים התיכון ועליית גובה פני הים בכחצי מטר לפחות.
אחד המאגרים הגדולים של המים המתוקים בעזה נמצא באזור המואסי - הנקודה הנמוכה ביותר ברצועה. עליית הים תציף מיד את המואסי, שהוא גם מרחב החקלאות הגדול ביותר בעזה ואחראי על מרבית התוצרת המקומית של ירקות ופירות. גם מערכות הביוב של עזה, לפי התרחישים, צפויות לקרוס בשל העלייה במפלס הים.
על פי פרופ' פוצ'טר, לא מדובר בתחזיות דמיוניות. הוא מספר כי בשנים האחרונות, שהיו גשומות וסוערות במיוחד, נרשמו בים התיכון גלים בגובה של עד עשרה מטרים - שגרמו לנזקים בנמל תל אביב ואף אילצו את הרשויות המקומיות באשדוד, ראשון לציון ותל אביב להקים סוללות הגנה של גבעות חול לאורך החופים כדי למנוע הצפות. לדבריו, לא כל הסוללות הגבוהות הצליחו למנוע פגיעת גלי הים.
עוד מוסיפים החוקרים כי העובדה שבשנתיים האחרונות נרשמו שתי עונות קיץ חמות במיוחד, שבהן נשברו שיאי טמפרטורות, מאיצה את התחממות הים ועלולה לקצר את התחזיות.
אחד הרעיונות שמתגבשים ונבחנים הוא ניצול בעיה אחרת, קשה לא פחות, שעשויה דווקא לספק פתרון יצירתי לשיקום הרצועה ולדרישות הביטחון הישראליות.
"בעזה היקף ההרס עצום, ואין דרך לשנע את הריסות הבתים מחוץ לרצועה", אומר פרופ' פוצ'טר, הקובע כי ניתן לשנע את ההריסות לתוך הים מול חופי עזה, וליצור קו חוף חדש - שינוע מערבה וייבנה מעל לגובה פני הים הצפוי לעלות בשנים הקרובות. התרחבות עזה מערבה תאפשר, לדבריו, לפצות על השטח שישראל צפויה להפקיע לצורכי ביטחון באזור הפרימטר במזרח הרצועה ובמרחב פילדלפי. ההרחבה גם תמנע את שקיעת עזה מתחת לפני הים.
לפי ההצעה, שעלתה לא רק מצד אנשי אקדמיה, ניתן יהיה לבנות את תשתיות הביוב, מאגרי המים ותחנות הטיפול בשפכים כך שגם במקרה של עליית מפלס הים ניתן יהיה להמשיך להתנהל בעזה. פרופ' פוצ'טר מזכיר כי מהלך דומה כבר בוצע בשנים האחרונות בביירות, בירת לבנון: לאחר מלחמת האזרחים יובש קטע ים גדול מול חופי העיר מהריסות המבנים שקרסו במלחמה. פסולת הבנייה עברה טיפול ושימשה לייבוש שטח ימי נרחב.
גם בישראל בוצעו מהלכים דומים - בחוף עלייה ביפו ובגן צ'רלס קלור בתל אביב - שם חלקים גדולים מהשטחים נבנו על פסולת בנייה שעברה טיפול ייחודי. השבוע בחנו בישראל את דוחות אמ"ן מלפני המלחמה, שעסקו בהשפעת ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים על עזה, לקראת ההכנות לדיונים על השלב השני של המשא ומתן, הצפויים להתקיים בשבועות - ואולי בחודשים - הקרובים.