לדבריו, הפלישה הישראלית גרמה להשבתת תחנות מים רבות, והצוותים המקומיים "משקיעים מאמצים כבירים להתגבר על ההרס", אך ללא ציוד תחזוקה מתאים לא ניתן לשקם את המערכות. עוד הוסיף כי הרצועה עומדת בפני סכנה ממשית של דליפת מי ביוב והצטברותם במי התהום, מצב שעלול להביא ל"קטסטרופה סביבתית של ממש".
הגורם מסר כי פנה לשליח האו"ם לעניינים הומניטריים בבקשה לאפשר הכנסת ציוד וחלקי חילוף להפעלת תחנות המים - אך עד כה לא התקבלה תגובה מעשית מצד גורמים בינלאומיים.
ההערכות מדברות על עשרות אלפי מבנים שנהרסו כליל, ועשרות אלפים נוספים שניזוקו באופן שאינו מאפשר מגורים. התשתיות האזרחיות - כבישים, מערכות חשמל, מים וביוב - ספגו פגיעה כמעט מוחלטת. מומחים סבורים כי שיקום מלא של מערכות אלה ידרוש שנים ארוכות והשקעות עתק של הקהילה הבינלאומית.
לצד ההרס שנגרם במלחמה, מתריעה הקהילה המדעית גם מפני סכנה עמוקה וארוכת טווח: שינוי האקלים. עוד לפני המלחמה, דו"ח של אגף המודיעין בצה"ל עסק בהשפעת ההתחממות הגלובלית על אגן הים התיכון והשלכותיה על רצועת עזה. לפי תחזיות שגובשו עד 2023, עד סוף המאה הנוכחית צפויה עלייה ממוצעת של כשש מעלות בטמפרטורות באזור, ועליית מפלס הים בכחצי מטר לפחות.
המשמעות עלולה להיות הרסנית: חדירת מי ים מלוחים לאקוויפר החוף והצפה של אזורים נרחבים בעיר עזה - תהליך שמתחיל להתרחש כבר כיום עקב שאיבת יתר של מי התהום. מומחים מזהירים כי המשך מגמה זו עלול להפוך את עזה למעין "ונציה של האגן המזרחי", אך ללא תשתיות וללא משאבים להתמודד עם ההשלכות.
התרעות פיקוד העורף