למרות ההסבר, הרשויות לא מיהרו לסגור את התיק. המשטרה הודיעה כי תמשיך לבדוק את מקור המדבקה בעזרת מומחים לשפה העברית, כדי לוודא שאין בה סימנים סמויים או מסרים פוליטיים.
בשנה שעברה עצרו הרשויות אדם בעל אזרחות ישראלית במלון בקואלה לומפור, כשברשותו כלי נשק ותחמושת רבה. בתקשורת דווח כי האיש קשור לגורמים פליליים בישראל, אך במלזיה מעריכים כי מדובר בסוכן שפעל באצטלה אזרחית.
במקביל, מוסדות כלכליים וטכנולוגיים במלזיה סבלו מהתקפות סייבר שיוחסו לגורמים ישראליים - בהם חברות תקשורת כמו Maxis, חברת שמן הדקלים Aminia, פלטפורמת הלמידה YouTutor ומרכז הפיתוח של Dell במדינה. המרכז הלאומי ללוחמת סייבר במלזיה קישר בין המתקפות לעמדתה המדינית של מלזיה נגד ישראל ולתמיכתה הפומבית בפלסטינים.
מעבר להיבט הביטחוני, מלזיה מתמודדת עם אתגר חברתי מורכב: אוכלוסייה של כ-35 מיליון בני אדם, המורכבת ממלזים מוסלמים, סינים בודהיסטים והודים הינדים. בעוד הסוגיה הפלסטינית חשובה מאוד לציבור המלאי המוסלמי, יתר הקבוצות רואות בה נושא שולי. הפער הזה מקשה על גיבוש עמדה אחידה כלפי ישראל, ועלול להצית מתחים פנימיים סביב אירועים בעלי נופך פוליטי.
בנוסף, במלזיה מתגוררים מעל שלושה מיליון מהגרים ופליטים ממדינות שונות - חלקם חסרי תעסוקה או נגישות לשירותים בסיסיים. לפי גורמי ביטחון, אוכלוסיות מוחלשות אלה עלולות להפוך יעד קל לגיוס על ידי גורמי מודיעין עוינים.
על פי הדיווח, הממשלה המלזית מתנהלת בנושא בזהירות רבה. מצד אחד היא מבקשת לשדר ערנות ולהגן על ביטחון המדינה, ומצד אחר חוששת שעיסוק יתר בנושא עלול לעורר חרדה ציבורית ולפגוע ביציבות. לכן, התקשורת המקומית מקבלת הנחיות לשמור על טון מרוסן, והמידע על חקירות ביטחוניות מועבר לציבור במשורה.
בפועל, הזהירות הזו מותירה את הזירה הציבורית חשופה לשמועות ולפייק ניוז - ומגבירה את תחושת חוסר האמון. הפלסטינים והערבים החיים במלזיה נזהרים במיוחד שלא לעורר תשומת לב, מחשש שהמתיחות תוביל להגבלות חדשות על נוכחותם במדינה.
התרעות פיקוד העורף