יגור אומר: "חסר לי מאוד בתקשורת מיסגור אמיתי של ההתרחשויות מסביב. מיסגור ששם בפרופורציה את מיקומה של עזה וכזה שממחיש את ‘המשחק האסטרטגי’ הגדול. אז להלן ה-framing הסופר מעניין למתחולל סביבנו: עזה כבר אינה המוקד. במקום להמשיך ‘לקנות’ את עזה ולשמר אותה כעניין ישראלי בלעדי, ישראל ‘מכרה’ את עזה לעולם".
"המוקד החדש: הצטרפות לנבחרת האזורית של טראמפ בתקופה החדשה של מעצמת־על יחידה (pax americana 2). מה כוללת הנבחרת של טראמפ? מועדון אקסקלוסיבי של הסכמים כלכליים ובריתות ביטחוניות, הטומנים בחובם רווחי עתק (!) לכל המצטרפים לצד מוניטין והבנה ש’אם אתה לא שם , אתה לא קיים'".
לדברי יגור, התפקיד החדש של רצועת עזה במשחק האסטרטגי הגדול השתנה והתהפך: "מגורם מחולל מחלוקת ראשי ומחסום בפני סדר אזורי חדש, לבסיס לתחילתו של שיתוף פעולה אזורי ובינלאומי. בהקשר זה עזה שוב עומדת לבדה כשהיא שוב נפרדת מהעניין הפלסטיני ‘הגדול’, על אף הניסיונות הצרפתיים והסעודיים לקשור בין הסוגיות. זה המשחק האסטרטגי הגדול וזו ההצלחה המשמעותית של ארה”ב וישראל לקחת את הנושא הבעייתי שבמוקד ולהפוך אותו לנושא המחולל של ההיפך".
בהתייחס למצב בשטח אומר יגור: "המלחמה לא הסתיימה. השלב הצבאי הממוכן שלה של אוגדות ותמרון קרקעי בעזה הסתיים (בטווח הנראה לעין). לא מן הנמנע שיחזור בעתיד, אבל כרגע יש נושאים חשובים הרבה יותר על הפרק. עברנו לשלב אחר במלחמה-של אכיפה מדינית, אולי בהמשך עם אכיפה צבאית (בדומה לנעשה בלבנון כיום), והפניית קשב למרכיבים צבאיים שאולי יידרשו באיראן וכאלו הנדרשים בלבנון ובסוריה".
"בדומה לחזבאללה, לחמאס אין כל כוונה להתפרק מנשקו בכוח ולא לוותר על השתתפותו בכל ממשל שיהיה. איני רואה אף גורם שיאכוף זאת. להיפך , סעודיה, בחריין והאמירויות הצהירו השבוע שאין בכוונתן לשלוח חיילים שיילחמו עם חמאס על נשקו (לא מאהבת חמאס, כי אם מחשש לאנשיהם)".
יגור מתאר תהליך כפול שמתרחש ברצועה: "בעזה הולכות ומוקמות שתי מדינות: מדינת השיקום בהובלת ארה”ב, ישראל ומדינות ערב, בשטחים שבשליטת ישראל כיום ו’מדינה’ קטנה ומכותרת של חמאסטן".
"ההיגיון האסטרטגי זהה לזה שבמשחק האזורי הגדול: מי שרוצה – שיצטרף, כי ‘אם אתה לא שם, אתה לא קיים’. ולא רק לא קיים, אלא ישראל תמשיך באכיפה צבאית מהאוויר של ניסיונות השיקום הצבאי של חמאסטן, והפעם בשונה מהעבר, בלגיטימציה מלאה של מדינות ערב והמתווכות".
לדבריו, זהו חלק מניסיון להפוך את חמאס לגורם מיותר ולנטל, שאולי יביא אותו לפשרות נוספות בהמשך: "מקימים לו חלופה בהובלת ארה”ב בשטח (כשצה”ל שולט ביטחונית), קורצת הרבה יותר, וכזו שנהנית מלגיטימציה אזורית ובינ”ל ומהפוטנציאל העתידי. זאת למול חמאסטן המכותרת, המותקפת וללא הפוטנציאל והתקווה. חמאס כנטל".
יגור מוסיף כי התמריץ האזרחי חשוב וכנראה יעשה את שלו: "הפתרונות הקורצים לאוכלוסייה האזרחית, ובכלל זאת האפשרות לצאת מעזה דרך מעבר רפיח שייפתח בקרוב באופן מלא (כך לפי ההסכם), שנמצאים בחלק שבשליטת ישראל – יגרמו לאוכלוסייה שברובה נמצאת באזור שבשליטת חמאס למצוא דרכים לצאת משם ובהקדם. קרי אובדן הריבונות של חמאס והפיכתו למיותר".
לדבריו, ההתרחשות האזורית רחבה בהרבה: "עזה אינה עוד המוקד. השיח הער על הרחבה קרובה של הסכמי אברהם – ביומיים האחרונים החל שיח ער על הצטרפותה הקרובה מאוד של סעודיה בתמורה להסכם הגנה ביטחוני עם ארה”ב, בדומה לזה הקטארי, שנועד להפיג את חששותיה, יוצר את הארכיטקטורה החדשה ועימו את הפוטנציאל הענק לרווחי עתק כך ש’אם אתה לא שם, אתה לא קיים'".
"במובן הזה, במשחק האסטרוגי הזה כסף, יוקרה וביטחון עומדים לראשונה מול ג'האד. כך חמאס הופך בהדרגה מנכס לנטל ולשחקן מיותר עבור רוב השחקנים. יתירה מכך, הצטרפותה של סעודיה תספק משקל נגד מאוד רציני למדינות האחים המוסלמים, בדגש לטורקיה (שמנסה להחליף את ציר ההתנגדות האיראני בציר התנגדות סוני קיצוני בהובלתה). זו תיאלץ ליישר קו עם ארה”ב וישראל אם תרצה להיות משולבת בסדר האזורי החדש ולקבל תופינים מארה”ב, ולא להיות מוקצית מחמת מיאוס".
באשר לעתידו של חמאס, אומר יגור: "אין לי ספק שהוא מכין את הקמפיין הבא שלו. כרגע הוא ממתין לעיתונאים הזרים שייכנסו לרצועה במטרה לפתוח רשמית בקמפיין 'רצח העם הפלסטיני' (ג'נוסייד) עם הרבה עבודה על הרגש של הקהל המערבי בארה”ב, באירופה ובעולם הערבי בתקווה שהלחץ שזה יפעיל על ההנהגות שם יחולל בקיעים במחויבותן לתוכנית טראמפ וביכולת של מדינות ערב נוספות, בדגש לסעודיה, להיכנס להסכמי אברהם ולנרמל את היחסים עם ישראל. למול הרווחים הכלכליים הפוטנציאליים והמתווכות שלא בדיוק מגבות אותו, אני נוטה להעריך שהפעם זה לא ישיג את המטרה".
בסיום מסכם יגור: "עזה כבר לא המחוללת. חמאס יהפוך בהדרגה למיותר וחסר ריבונות עד שיוותר, בעוד המסגרת האזורית החדשה קורמת עור וגידים כשהכל במקביל בדרך להשגת מטרות המלחמה. נמתין לבאות".
התרעות פיקוד העורף