הוא מסביר ש"אומנם נכון שארצות-הברית ניצלה את יחסיו הקרובים של הנשיא טראמפ עם קטאר ועם טורקיה ודרך כך את קשריהן עם חמאס כדי להפעיל לחץ על חמאס להסכים ל'תוכנית טראמפ בת 20 הסעיפים' ולהסכם לסיום המלחמה ולהחזרת כל החטופים, אך לארה"ב אין כל כוונה לאפשר לחמאס להמשיך לשלוט בעזה או להשיב לעצמו כוח צבאי".
בסקין הבהיר כי טרם הוחלט אם חיילים מטורקיה ומקטאר אכן יהיו חלק מהכוח הרב-לאומי בעזה, "אך גם אם יהיו, הם יהיו חלק מכוח רחב הכולל חיילים ממדינות רבות אחרות , בהן מדינות ערביות, מדינות מאסיה וייתכן שגם מאירופה".
בהתייחסו למנגנון המשולש שהוקם מצרים, קטאר וטורקיה, אמר כי מטרתו להבטיח את החזרת כל החטופים, החיים והחללים: "המנגנון הוקם כדי לוודא שחמאס ימשיך להשקיע מאה אחוזים מאמץ לאיתור ולהחזרת כל החטופים, וגם לתת סיוע טכני במלאכה זו". לדבריו, ישראל הגבילה ואף מנעה כניסת אנשי צוות וציוד ממצרים, מקטאר ומטורקיה אל תוך עזה, דבר שיש לפתור מיידית.
בסקין הוסיף כי אם לישראל יש את הטכנולוגיה המתקדמת בעולם לאיתור גופות, עליה "להפעילם ב-53 האחוזים של רצועת עזה הנתונים לשליטתה ולכיבושה המלא של צה״ל". הוא ציין כי "רבים מהמפקדים בחמאס שהיו אחראים על קבורת החטופים הישראלים שנהרגו חוסלו, ורוב בכירי חמאס כלל אינם מחזיקים במידע על מקום קבורתם".
בהתייחסו למהלכים הדיפלומטיים האחרונים, אמר בסקין כי “לא רק שטראמפ הכריח את נתניהו להתנצל בפני ראש ממשלת קטאר בטלפון מול מצלמות, אלא שגם נחתם הסכם הגנה הדדית בין ארצות-הברית לקטאר. זהו צעד חסר תקדים במדיניות החוץ האמריקאית”.
לדבריו, “ב-9 באוקטובר בשעה שתיים לפנות בוקר חתמו נציגי קטאר, מצרים, טורקיה, חמאס וישראל על מסמך שכותרתו 'צעדי יישום להצעת הנשיא טראמפ לסיום כולל של מלחמת עזה'. החידוש חסר התקדים היה שצוות המשא-ומתן של חמאס ישב באותו החדר מול צוות המשא-ומתן הישראלי, דבר שמעולם לא קרה בעבר”.
בסקין הסביר כי במשך 18 שנות קשריו עם חמאס הציע פעמים רבות לבכירים ישראלים לדבר ישירות עם נציגי הארגון: "אך איש מעולם לא הסכים. עבור הנשיא טראמפ אין קווים אדומים דיפלומטיים כאשר חצייתם עשויה לקדם הסכם".
בנוגע למעבר רפיח, אמר: "בהתאם להסכם סיום המלחמה, היה אמור להיפתח היום מעבר רפיח לתנועת אנשים בשני הכיוונים. ישראל מנעה זאת , וזהו הפרה מהותית של ההסכם". בסקין קרא לשוב להסדר שנחתם ב-2005 עם תיקונים חיוניים: מעבר פתוח לאנשים ולסחורות, פיקוח אירופי הדוק ומעורבות בינלאומית משמעותית.
“אין כל סיבה שסחורות הנכנסות לעזה או היוצאות ממנה יהיו בשליטת מדינת ישראל. עם תום המלחמה, יש לסיים את המצור הכלכלי על עזה אחרת נחזור לעוד סבב לחימה בעתיד", הוא מדגיש.
לסיום, בסקין התייחס למבנה הכוח הרב-לאומי העתידי: "כדי שהממשל האמריקאי יוכל להקים את הכוח הרב-לאומי לייצוב עזה, יש צורך בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם ובמנדט רשמי לכוח זה". הוא ציין כי הכוח עשוי להיות דומה לכוח ה־MFO בסיני, אך בהובלה אמריקנית ישירה.
"אין צורך להעתיק מודל זה כלשונו לעזה, אך עליו לשמש השראה לכוח רב-לאומי בהובלה אמריקאית ישירה, שיבנה אמון בצד הישראלי ויבטיח שכל המדינות המשתתפות ימלאו את חובותיהן במיוחד אם המצב יתדרדר", הוא אומר לסיכום.