מאז סיום הלחימה בעזה בשנים 2023-2024 הולכת ומתגבשת יוזמה להקים כוח ייצוב בינלאומי שיסייע להשבת הסדר ולשיקום התשתיות. ישראל מחפשת שותפים לביטחון שאחרי המלחמה, ושמה של אזרבייג'ן עולה שוב ושוב כאחת המועמדות המרכזיות.
מעבר לכך, שתי המדינות מתמודדות עם שליחים הנתמכים בידי איראן. בישראל מדובר בחיזבאללה ובחמאס, ובקווקז האזרי מזכירים את חוסייניון, המכונה לעיתים "חיזבאללה של הקווקז". תיאום בין ירושלים לבאקו בזירה הזו עשוי לשמש גורם מרתיע וליצור שפה ביטחונית משותפת.
שילובה של אזרבייג'ן בכוח בינלאומי עשוי גם לחזק את הלגיטימציה של המשימה בעיני העולם המוסלמי. היא מדינה מוסלמית חילונית שמקיימת קשרים גלויים עם ישראל ואינה נרתעת מלחצים לנתקם. נוכחותה עשויה למסגר את הפעולה כהומניטרית ולא ככיבוש, ואף לעודד מדינות נוספות באזור לקחת חלק.
באקו הצהירה בשנים האחרונות על המשך סיוע הומניטרי לפלסטינים, ולמדינה יש ניסיון שיקום משמעותי מאז סיום הקרבות בקרבאך - ניסיון שיכול להועיל גם לשיקום עזה.
נוכחות אזרבייג'ן בכוח ייצוב יכולה לצמצם את התלות בכוחות מערביים ולהפחית את הסיכון להסלמה. זהו מסר של שותפות אזורית שמבוססת על אינטרסים ולא על הצהרות בלבד.
אם אכן יוקם כוח בינלאומי לעזה ואזרבייג'ן תצטרף אליו, המבחן יהיה ביישום, במנדט ברור, בחלוקת סמכויות מאוזנת ובאיזון נכון בין ביטחון לאזרחות. מומחים רואים במהלך הזה הזדמנות לבחון כיצד שיתופי פעולה אזוריים יכולים להפוך מדיבורים למעשים וליצור יציבות אמיתית בשטח.
התרעות פיקוד העורף