רשימה נרחבת בת 39 עמודים מפרטת רכישות צבאיות מתוכננות בהיקף של 377 מיליארד יורו בתחומי היבשה, האוויר, הים, החלל והסייבר. המסמך מהווה סקירת תכנון של רכישות נשק שיפורטו בתקציב הצבא הגרמני לשנת 2026, אם כי חלק גדול מהן הן רכישות לטווח ארוך ללא לוח זמנים ברור. מדובר במפת דרכים מקיפה לשדרוג הביטחוני של גרמניה, המבוססת בעיקר על תעשייה מקומית.
המסמכים מראים שהצבא הגרמני מתכנן להשיק כ-320 פרויקטים חדשים של נשק וציוד במהלך מחזור התקציב של השנה הבאה. מתוכם, ל-178 פרויקטים יש כבר קבלן מזוהה. השאר נותרו "עדיין פתוחים", מה שמעיד שחלק ניכר מתוכנית המודרניזציה עדיין בשלב התכנון. חברות גרמניות מובילות את המכרזים הניתנים לזיהוי - כ-160 פרויקטים בשווי של כ-182 מיליארד יורו קשורים לחברות מקומיות.
בתחום ההגנה האווירית, צבא גרמניה מתכנן לרכוש 561 מערכות צריח Skyranger 30 לטווח קצר להגנה מפני כטב"מים ולהגנה לטווח קצר - תוכנית בהובלה מלאה של ריינמטאל. בנוסף לכך, התוכנית כוללת מיליוני רימונים וכדורי רובה. Diehl Defence מתגלה כעוגן תעשייתי מרכזי שני אחרי ריינמטאל. יצרנית הטילים הבווארית מופיעה ב-21 שורות רכש בשווי של 17.3 מיליארד יורו.
אותה מסגרת אמריקאית מופיעה בפרויקטים נוספים בעלי פרופיל גבוה. הצבא הגרמני מתכנן לקנות 400 טילי שיוט Tomahawk Block Vb תמורת כ-1.15 מיליארד יורו, יחד עם שלושה משגרים מסוג Typhon של לוקהיד מרטין בשווי של 220 מיליון יורו - שילוב שייתן לגרמניה טווח תקיפה של 2,000 קילומטר. תוכנית מטוסי הסיור הימיים הזמניים של חיל הים כוללת רכישה של ארבעה מטוסי בואינג P-8A Poseidon בשווי של 1.8 מיליארד יורו, גם היא במסגרת המכירות הצבאיות הזרות.
לעומת זאת, כמעט מחצית מהרשימה מבוססת על תעשייה גרמנית, כולל כלי רכב משוריינים, חיישנים וקווי תחמושת. במונחים כספיים, חברות מקומיות שולטות ברובה המכריע של הרשימה, אך מבחינה פוליטית, המערכות הזרות המעטות מגדירות את התפקידים הצבאיים הרגישים ביותר של גרמניה.
התרעות פיקוד העורף