חלקן מבוססות על מערכות AI המאפשרת לצוות לקבל החלטות בזמן קצר יותר. וכן מערכות המאפשרת למפקד הטנק להימצא יותר זמן בתוך הכלי ולא להיות חשוף בצריח ובכך גודל שרידותו מול איומים של ירי צליפה, השלכת מטענים וירי נ"ט מטווח קצר.
אתמול קיים הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר את כנס "סיכום שלב במלחמה" זה היה בבסיס חיל האוויר בפלמחים בהשתתפות כלל סגל הפיקוד של צה"ל. המסר שעבר למפקדים היה ברור. "צה"ל חוזר למקורות - לבסיס".
מאז נכנסה בעזה הפסקת האש לתוקף צה"ל נמצא במהלך מואץ של בניין הכוח. זה מתחיל מהדברים הקטנים, של טיפולים בשטח לטנקים ולרק"מ . אבל גם בניה מחדש של מערכים, טיפול והצטיידות של יחידות בכלים ובאמצעים שעומדים לרשותם.
מרכז הקשב הוא על חיל השריון. וועדת חקירה ממלכתית שתקום לחקור את מחדל 7 באוקטובר תידרש להשקיע פרק שלם של חקירה בשאלה של איך צה"ל טעה בשל לחצים סביב קיצוץ תקציב הביטחון. ולוותר על מיקומו המרכזי של חיל השריון בבנין הכח של צה"ל ערב המלחמה.
"בשנים האחרונות שלפני מלחמת 'חרבות ברזל' חיל השריון היה 'ילד הכאפות' של צה"ל. צמצמו בכל מה שניתן בחייל, זה הגיע למצב שלא ספרו את חיל השריון. אחת הדוגמאות למצב בו חסכו על חיל השריון הוא הקיצוץ בכבלי הגרירה של הטנקים. טנק שנתקע נדרש לחלץ אותו בעזרת שני כבלי גרירה מפלדה", מספר קצין שריון.
עוד מוסיף "הכבלים מונחים ב'X' לטנק הגורר. כך מחלצים. זה ענין פיסקלי. אבל לפני המלחמה החליטו לקצץ. ובמקום שני כבלים לכל טנק תיקננו רק כבל אחד. כי פשוט חשבו שטנקים לא ידרשו בהיקפים גדולים בשדה הקרב. הגענו למלחמה עם מחסור בערכות להחלפת זחלים לטנקים…".
מאז קום המדינה תפיסת הביטחון של ישראל הייתה כי צה"ל נדרש לסבבי לחימה קצרים. של ימים עד שבועות בודדים, אפילו במלחמת יום כיפור המלחמה נמשכה פחות מחודש. צה"ל בנה את עצמו בהתאם. אלא שמלחמת "חרבות ברזל" נמשכת יותר משנתיים. מה שחייב את צה"ל ובמיוחד את אט"ל (אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה) לבצע התאמות של בניין הכח תוך כדי תנועה. מהלך שאין לו אח ורע בהיסטוריה הצבאית בצבא מערבי מודרני.
בצה"ל הבינו כי בניגוד להערכות שקדמו למלחמה לשריון חלק מרכזי בכל מהלך קרב ההגנה וההתקפה. גם בשטח אורבני צפוף. לטנקים כח אש העולה מכח האש וקטלניות של פלוגת חיל רגלים. רמת השרידות היא גבוהה במיוחד מכל כלי מלחמה בשדה הקרב המודרני.
בצה"ל הבינו כי חייל השריון זקוק לא רק לגדול בסדר הכוחות בלפחות שתי חטיבות. אלא הוא נדרש גם בהחזרה מיידית של יחידות הדגל שפעלו בעבר: סיירות השריון שיודעות לנוע קדימה וליצור תמונת מצב רחוקה ולבנות בנק מטרות לצד הגנה באגפים לכוחות השריון המתמרנים.
שתי סיירות העלית של החייל סיירת 7 וסיירת 491 נסגרו בהנחיית הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי. השריון זקוק גם להקמה מחודשת של פלוגות "המסייעת" פלוגות חיל רגלים שהיו תחת גדודי השריון המתמרנים והם נתנו את סיוע של אש מרגמות ורחפנים פעולות של השמדת חוליות נ"ט שעשויות לאיים על תנועת כוחות השריון במרחב הלחימה.
עוד מבינים כעת בצה"ל והחלו כבר ליזום בניה מחדש על בסיס כוחות מילואים בשלב ראשון זה את פלוגות התצפית של חטיבות השריון. שגם הן פורקו בעבר בשל שיקולי התקציב. צה"ל נדרש כעת לבנות את עצמו מחדש. לקחי המלחמה הם סמן ימני למה שצריך לבנות ולהקים מחדש בצבא היבשה של צה"ל. אבל בצה"ל יודעים כי ההתכוננות לכל מלחמה עתידית וחדשנית מחייבת אותו לחזור לשורשים ולבסיס של התפיסה הצבאית.
התרעות פיקוד העורף