מבקרי התוכנית, שפרטיה המועטים נחשפו על ידי הבית הלבן והפנטגון, טוענים כי השלמתה צפויה לארוך לפחות עשור ולעלות טריליון דולר או יותר. לפי הערכה של משרד התקציבים של הקונגרס, פריסת מיירטים בחלל לבדה תעלה כ-542 מיליארד דולר על פני 20 שנה, וזאת רק כדי להתגונן מפני מתקפה מצומצמת מצד מדינה סוררת כמו צפון קוריאה. טוד הריסון, עמית בכיר במכון American Enterprise Institute, חישב כי ארכיטקטורה הגנתית חזקה של "כיפת הזהב" עלולה להגיע לעלות של 3.6 טריליון דולר על פני 20 שנה. חבר הקונגרס סת' מולטון (דמוקרט ממסצ'וסטס) הגדיר את "כיפת הזהב" כ"רעיון המסוכן ביותר שטראמפ הציע אי פעם, וזה אומר הרבה".
"כיפת הזהב" אמורה לשנות באופן רדיקלי את הדוקטרינה הצבאית ולחמש את החלל, צעד שהושווה למירוץ לפיתוח פצצת האטום במלחמת העולם השנייה ולתוכנית אפולו. המרכיב השאפתני ביותר בתוכנית כולל הצפת מסלול לווייני נמוך סביב כדור הארץ באלפי לוויינים שיאתרו ויירטו טילים של אויבים בשלב ההאצה שלהם. תומכי התוכנית מציינים כי התפתחות האיומים מצד סין ורוסיה, המרחיבות את ארסנל הטילים הבין-יבשתיים וכלי הנשק ההיפר-סוניים שלהן, וכן ההתקדמות הטכנולוגית הדרמטית (כמו לווייני ה-Starlink של SpaceX), הופכות את הרעיון, שדומה ליוזמת ההגנה האסטרטגית של רייגן ("מלחמת הכוכבים"), לבר-השגה כעת. תום קראקו, מנהל פרויקט הגנת הטילים ב-CSIS, ציין כי ההשקעה של 25 מיליארד דולר שהקצה טראמפ ל"כיפת הזהב" השנה היא "מקדימה לכיסוי שנות ההזנחה".
המערכת הקיימת של ארה"ב, המכונה "הגנת אמצע המסלול מבוססת קרקע", מורכבת מ-44 טילי יירוט המוצבים באלסקה ובקליפורניה, ומיועדת לנטרל מספר קטן של טילים מצפון קוריאה, ולא התקפה רחבת היקף מסין או רוסיה. מאז 1999, ב-20 ניסויים שבוצעו, המיירטים פגעו במטרותיהם ב-55% מהמקרים בלבד, וגם ניסויים אלו "בוצעו בתנאים מתוסרטים ונועדו להצלחה", לפי דו"ח של האגודה האמריקאית לפיזיקה. מומחים מתארים את יירוט הטילים בחלל כ"לפגוע בקליע באמצעות קליע" יכולת שישראל הצליחה ליישם, אך האמריקנים עדיין מתקשים.
האתגרים הטכניים והלוגיסטיים של "כיפת הזהב" עצומים. כדי להבטיח שלוויין מיירט אחד לפחות יהיה בטווח של מתקפת טילים בכל עת, יידרשו כ-950 מיירטים בחלל. כדי ליירט 10 טילים, יהיה צורך בכ-9,500 מיירטים, ואף 16,000 לפי הערכות אחרות. "אתה זקוק למספר כל כך גדול של מיירטים יותר מאשר טילים, שזה הופך לבלתי מעשי מבחינה תפעולית", אמר הריסון. סין כבר הביעה התנגדות נחרצת לתוכנית, בטענה שהיא "תגביר את הסיכון להפיכת החלל לאזור מלחמה ותצית מרוץ חימוש בחלל". בנוסף, ריכוז כה גדול של לוויינים עלול להיות פגיע לאיומים כמו פיצוץ גרעיני בחלל, שעלול להשבית חלק ניכר מהמערכת ולייצר "מפל קסלר" של פסולת מסוכנת.
התרעות פיקוד העורף