כל המשפחות עד היום רצו לפגוש בו. לדבר איתו. היו גם כאלה שיזמו והזמינו אותו. היו שביקשו כי יישא דברים בטקסים. כרגע הוא מנסה להצניע. חשוב לו שהדברים לא יוצגו כמשא יחסי ציבור שלו.
הוא עושה את זה מתוך אמונה עמוקה, מתוך כאב. זאת אולי הסיבה שהוא מתעקש להיות כאחד האדם בשורות הקהל, ולא במתחם ההושבה השמור לבני משפחה ובכירים שמגיעים לטקסים. הוא לא רוצה לבלוט - הוא רוצה לכבד ולכאוב עם בני המשפחה והחברים.
מאז שהשתחרר הוא ביקר בכל קהילות העוטף, והתייצב לשיח מעמיק נוקב. הוא בא לשמוע, להקשיב - פחות להשמיע הסברים. גם כשהיה קצין צעיר הוא דרש מעצמו ומאנשיו לעמוד באמירה "תסתכלו לבעיות בעיניים". גם היום הוא מאמין בכך. חשוב לו לשמוע את טענות המשפחות, את הכאב שלהם. הוא היה הרמטכ"ל בשבעה באוקטובר. הוא פיקד על החיילים שנפלו בקרבות. הוא עמד בראש המערכת הצבאית שהפרה את החוזה להגן על האזרחים שהופקרו לגורלם.
לעיתים המעמד לא קל, הוא יודע שצריך אומץ לעמוד מול משפחות שאיבדו את היקר להם מכול, וזה קרה במחדל שהתרחש במשמרת שלו. הלוי הוא לא האיש שיברח מאחריות, שינסה לחמוק מהביקורת. הוא התעקש על תחקירי שבעה באוקטובר. הוא מאמין כי התחקירים הם מקצועיים וירדו ברובם הגדול לשורש הדברים: הם ניתחו את הקרבות, והצביעו על התקלות ומעשי הגבורה של אזרחים ולוחמים.
הרצי הלוי מאמין שהכישלון של שבעה באוקטובר הוא לא כשל נקודתי אלא כשל מערכתי, חוצה קדנציות של ממשלות, רמטכ"לים ומפקדי פיקודים. הוא מאמין שחייבת לקום ועדת חקירה ממלכתית.
אחד החברים שלו אמר לו שהאירוע החמור הבא יפקוד את מדינת ישראל כנראה בשמונה באוקטובר 2073. למה? כי בין מחדל מלחמת יום כיפור לשבעה באוקטובר 2023 חלפו חמישים שנים ויום. לכן הרצי הלוי מאמין שכדי להגיע לאירוע הבא מוכן - נדרש להתכונן ולהיערך באופן יסודי ועמוק.
לשיטתו, כדי לחקור הכי רחב והכי עמוק את האירוע הזה לא יספיק אדם אחד או גוף אחד אחראי, וזה לא רק צה"ל ולא רק השב"כ. על הדרך לשיטת הלוי להקים ועדת חקירה ממלכתית הוא דיבר בדברי הפרידה שלו כרמטכ"ל: "אני רואה באחריות עניין ערכי ולא משפטי, האחריות לאזרחים, למפקדים ולחיילים שנלחמו בחירוף נפש ולא שבו, לאנשים שחיכו לצה"ל שלא הגיע, לפצועים, לחטופים כולם. בשבעה באוקטובר צה"ל כשל. היה כאן כישלון עמוק, אך אין זה נכון שכישלון בסדר גודל כזה יתוחקר רק בצה"ל ובשב"כ".
הלוי היה רוצה להשלים כהונה של ארבע שנים כרמטכ"ל. שבעה באוקטובר היה אירוע כל כך חמור וקשה, ולמרות שהצליח להוביל את צה"ל כבר באותו היום לתיקון המצב הטקטי בשטח ולאחר מכן להצלחות בכל חזיתות הלחימה - הוא הבין כי זה לא נכון מכל בחינה שהוא זה שישלים את התיקון. הוא מאמין שבעוד 12 או אולי 15 שנים הוא יגיע להרצות בפני בכירי צה"ל על מחדל שבעה באוקטובר. הוא לא רוצה להגיע מתוך פוזיציה של מתגונן שמסנגר על עצמו, אלא דווקא להציף את הכישלונות והטעויות שלו ושל המערכת שעליה פיקד. כדי שניתן יהיה ללמוד.
בינתיים הוא צולל ופועל בחלק ניכר מהזמן כדי לעבור על חומרים, על מסמכים, על פקודות והנחיות שלפני ובמהלך שבעה באוקטובר לקראת ועדת חקירה או בדיקה שתבוא.
בשבעת החודשים הראשונים לאחר השחרור הוא לא הספיק לנוח יותר מדי. הוא אומנם ישן קצת יותר שעות בלילה, לטיול אחרי צבא הוא לא יצא - הוא מעדיף לטייל בנחלים ובשבילים בישראל. לטענתו הם הרבה יותר יפים מכל מסלול טיולים בחו"ל.
שינוי הלוק עם הזקן הוא תוצאה של מהלך אקראי. כמה ימים הוא לא התגלח, התוצאה מצאה חן בעיני אשתו שרון והילדים - וכרגע הוא מסתובב עם הלוק המזוקן החדש. הוא מתכוון כרגע להמשיך במסע בין הקהילות, משפחות החללים והפצועים. הוא מאמין שהוא צריך לתת להם תשובות ולהיות שם איתם.