אחד החששות המרכזיים העולים מהמצגת הוא חוסר הוודאות סביב פריסתו של "כוח ייצוב בינלאומי" (ISF), שאמור לשמור על השלום ברצועה. שקופית אחת מציגה חץ עם סימן שאלה המקשר בין השלב הראשון לשני של תוכנית השלום, ומדגישה את אי-הבהירות לגבי המעבר משלב הפסקת האש לשלב פירוק חמאס מנשקו והקמת ממשל פלסטיני בעזה. המצגת מפרטת אתגרים עצומים נוספים, בהם "ואקום שלטוני", היעדר שותף פלסטיני לגיטימי, והצורך לאייש גוף מפקח בשם "מועצת השלום".
במקביל, דוח של מכון בלייר מ-20 באוקטובר מציין כי חמאס "מבסס מחדש את סמכותו וממלא את הוואקום הביטחוני" באזורים שצה"ל אינו שולט בהם, המהווים 47% משטח הרצועה ובהם מתגוררים 95% מהאוכלוסייה. לפי הדוח, חמאס פרס מחדש 7,000 אנשי ביטחון באזורים אלה. מסמך אחר, שככל הנראה נכתב על ידי הממשל האמריקני, קובע כי "כל עיכוב פועל לטובתו" של חמאס, המנסה "לקנות זמן לקראת ביסוס מחדש של שליטתו".
הקמת הכוח הבינלאומי תלויה בקבלת מנדט מהאו"ם, שכן מדינות רבות מתנות בכך את תרומתן. אינדונזיה, אזרבייג'ן ופקיסטן הציעו לשלוח כוחות, אך קיים קושי לגייס מדינות מהאזור, שיעדיפו "לרשום צ'ק" מאשר לשלוח חיילים. כמו כן, קיימת מחלוקת עקרונית בין ישראל, המתנגדת למעורבות הרשות הפלסטינית וטורקיה, לבין הרשות עצמה, המצפה לשלוט ברצועה.