באוצר אומרים כי חריגה נוספת ממסגרת התקציב תוביל לעלייה ביחס חוב־תוצר, מה שיגרום להוצאה חריגה של תשלומי ריבית, ולדבריהם בטווח הארוך זה יוביל לצמצום משמעותי בתקציב המדינה ובכלל זה לצמצום דרמטי בתקציב הביטחון.
במשרד האוצר הציגו סעיפים של בזבוז במערכת הביטחון. כך לדוגמה, בעקבות ההתקפה על העיר תל אביב מירי טילים מאיראן, ניזוק מבנה באחריות משרד הביטחון. האוצר הוציא מכרז לתיקון הנזקים ונתקבלה הצעת עבודה מקבלן ביצוע על סך 150 מיליון ש"ח. באוצר העריכו כי מדובר בסכום מופרז והתכוונו לנהל משא ומתן להורדתו, אולם אז הודיע משרד הביטחון כי הוא דורש שקבלן מטעמו יבצע את העבודה, משום שמדובר בשטח שבאחריותו. על פי האוצר, משרד הביטחון תימחר את השיפוץ של שתי הקומות בסך 700 מיליון ש"ח.
עוד טוענים באוצר כי בתחילת המערכה חייל מילואים, שיש לו קשר עם שר האוצר, רכש מערכות מצלמות - ארבע מצלמות שמוצבות סביב טנק ורק"ם. חיילי המילואים רכשו את המצלמות בעלות של 2,100 ש"ח לכל כלי רק"ם או טנק, ואילו כעת רכש משרד הביטחון את אותה מערכת בדיוק בעלות של יותר מ־7,000 ש"ח לכל כלי רק"ם ולטנק. באוצר הביאו דוגמאות נוספות, כאשר במרכז המחלוקת עומדת דרישת האוצר מצה"ל לקצץ באנשי המילואים שאינם עוסקים בליבת הלחימה ובכשירות המבצעית של הצבא.
במשרד הביטחון ובצה"ל יצאו הבוקר בקמפיין כדי להביא את האוצר להגדלת התקציב. האלוף (מיל') ברעם כינס את פורום הנהלת המשרד לדיון שעסק, בין השאר, בניהול תקציב הביטחון ברקע התפתחות האיומים הביטחוניים. "לאחר שנתיים של מלחמה רב־זירתית עצימה וחסרת תקדים, שכללה פעילות אינטנסיבית של מערכת הביטחון בשבע חזיתות, משרד האוצר מסיט את הקשב ומתמקד בסוגיות שהשפעתן קטנה מאוד בהשוואה לאיומים הביטחוניים החמורים המתהווים מאיראן ומזירות נוספות, קרובות ורחוקות", אמר ברעם והוסיף: "לנוכח מיקוד המאמצים של אויבינו, מדינת ישראל מחויבת להשקיע עכשיו בהצטיידות מסיבית, במתכונת חירום. עלינו לפעול בכל דרך להחזיר את המערכים הלוחמים שנשחקו לכשירות מלאה.
במקום זאת, משרד האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות במיליארדי שקלים, בהן: חימושים, חלפים לטנקים, רכש רחפנים ליחידות המתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה ועוד. משרד האוצר אף מסרב לחתום על חוזים להקמת המכשול בגבול המזרחי, בניגוד להחלטת ועדת השרים להצטיידות ולמרות התהוות האיומים הברורה".