דוברי הערבית בישראל נחלקים לשלוש קבוצות: הראשונה – יהודים שעלו ממדינות ערב ודוברים ערבית טבעית בניבים מצריים, עיראקיים או לבנוניים. השנייה – ישראלים שלמדו ערבית אך מדברים אותה באופן "מתורגם", כזה שמשקף עברית יותר משהוא משקף ערבית. והקבוצה השלישית, נדירה ביותר – דוברי עברית ילידי הארץ, שמסיבות של כישרון, חשיפה ולימוד עמוק מצליחים לדבר ערבית ברמה גבוהה מאוד, כמו בני המקום הערבים. אדרעי משתייך לקבוצה הזו. הוא אינו "מעתיק" עברית לערבית, אלא מדבר ערבית מתוך הבנה פנימית של התרבות.
דמות קרה ורציונלית
אדרעי למד ערבית בבית הספר הריאלי בחיפה. רבים אחרים למדו ערבית ברמה זו, אך הוא הפגין כבר בצעירותו רגישות לשונית ויכולת רטורית יוצאת דופן. לדבריו, הלימוד בבית הספר היה עבורו שער לשפה שבה יוכל לפנות אל הציבור הערבי "מבפנים".
אדרעי אינו דובר ערבית קלאסית בלבד. הוא שולט גם בניבים לבנוניים, סוריים ופלסטיניים, ומשתמש במושגים דתיים, בפתגמים, במשלים ובקודים תרבותיים שמובנים לכל דובר ערבית. כשמזרחן אומר פתגם, זה נשמע אקדמי. כשאדרעי אומר פתגם, זה נתפס כאמירה שבאה מתוך הבנה מלאה של השיח הערבי. תחושת החדירה הזו לשיח הפנימי של שפת האויב יוצרת מצד אחד כבוד מקצועי, ומצד שני חשד עמוק, ולעיתים מבוכה.
השפה הערבית של אדרעי משלבת באופן מתוחכם בין ערבית ספרותית, המשדרת סמכות, עליונות וממלכתיות, לבין ניבים עממיים המקרבים אותו לקהל. הוא מסוגל לעבור מהפֻצְחַא הספרותית התקנית אל שפת רחוב עממית בקלילות. השילוב הזה יצר אצלו יתרון משמעותי: המסרים שלו לא נשמעים כמו תרגום, אלא כמו טקסטים שנכתבו במיוחד עבור הציבור הערבי. בנוסף, הוא משתמש רבות במונחים בעלי משמעות רגשית עמוקה, כמו "כבוד", "פזיזות", "התנהגות ילדותית", "ההרפתקאות שלכם". בעולם שבו המושגים הללו נוגעים בנקודות רגישות, ההשפעה רבה.
השפעתו באה לידי ביטוי בצורה שונה בכל מדינה ומול כל קבוצה חברתית. בסוריה, מדינה שחיה יותר מעשור במציאות של מלחמה, הרס, עוני, פחד, רפיון שלטוני ותלות במנגנוני מודיעין קשוחים, מסריו עוררו תחושת איום עמוק. כשהוא פנה למפקדים סוריים ואמר: "אנחנו יודעים איפה אתם ומה אתם עושים", דבריו נתפסו כחשיפת חולשה לאומית. העובדה שדובר ישראלי משתמש בערבית מושלמת ומציג מידע מדויק גרמה לסורים להבין שהמודיעין הישראלי חודר עמוק. עבור אזרחים שחיים שנים תחת פחד מהמשטר שלהם, העובדה שאויב מדבר אליהם ישירות, בשפתם, מתוך ידע - יוצרת זעזוע פסיכולוגי.
העוצמה הדיגיטלית
היבט נוסף של עבודת אדרעי בעשור האחרון הוא השימוש במסרים ויזואליים: סרטונים, תמונות לוויין ומפות. בסרטונים שבהם פנה לקצינים סורים או למפקדים בחיזבאללה, הוא הציג מידע מפורט שיצר תדהמה: "אנחנו יודעים היכן אתם מסתתרים, אילו יחידות העברתם ולאן". הצגת מסמכים, מפות ותצלומים שמראים ידע מבצעי רחב גרמה לציבור להבין שהמודיעין הישראלי חודר עמוק מאוד.
המסרים המופנים לעזה היו לעיתים שונים באופיים. לא אחת אדרעי פנה אל התושבים בנימה של אב המגן על ילדיו, תוך ניסיון לשכנע אותם שחמאס מוביל אותם לאסון. ניסוחים כמו "האחריות עליכם" או "אל תיתנו לחמאס לסכן את ילדיכם" נועדו ליצור אפקט מוסרי. בעולם שבו ערכי משפחה, כבוד והגנה על ילדים נמצאים בליבת התרבות, המסרים הללו חלחלו היטב.
אזהרות הפינוי היו בין המנגנונים המרכזיים שבהם הצליח אדרעי לשכנע אוכלוסיות לנוע ממקומן. בעוד קצינים בכירים בצה"ל זלזלו בתחילה ביכולת של דובר צה"ל בערבית להשפיע על אוכלוסיות רחבות, התברר שאזהרותיו היו לא פעם הכלי האפקטיבי ביותר. טון הדיבור הרגוע, השימוש במילים רחמניות, הפנייה האחראית אל "החיים שלכם", "שלומכם" – כל אלו יצרו רושם של אדם אמין, שמבקש להגן על אזרחים. השילוב בין סמכות צבאית לבין שפה תרבותית עשה את האזהרות למשהו שאנשים נטו להקשיב לו, גם כשהם כעסו על ישראל.
במרחב הדיגיטלי, אדרעי הפך לדמות רבת-עוצמה. חשבונותיו ברשתות החברתיות – פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, טיקטוק וטלגרם – מגיעים למיליוני משתמשים בעולם הערבי. גם אם חלק מהתגובות להם עוינות ולעגניות, החשיפה העצומה מעניקה לדמותו נוכחות בלתי פוסקת. רבים שונאים אותו, רבים מזלזלים בו, אך כמעט כולם מכירים אותו. וכשאדם הופך לסמל, כל מסר שהוא מעביר זוכה לתשומת לב מוגברת.
הביוגרפיה של אדרעי מסבירה חלק מהתמונה. הוא נולד בחיפה בשנת 1982 להורים ממוצא עיראקי, טורקי ומרוקאי, גדל בשכונות נווה יוסף והדר עליון, ולמד ערבית ברמה גבוהה בבית הספר הריאלי. בגיל 19 התגייס ליחידה 8200. בגיל 22 בלבד הוצב כדובר צה"ל בערבית, בעקבות ההתנתקות מרצועת עזה. בהמשך פיקד על קורס מש"קי דוברות והתקדם בסולם הדרגות עד לדרגת אלוף משנה. בשבוע שעבר הודיע על פרישתו הקרובה מצה"ל אחרי יותר מ-20 שנות שירות.
לאורך השנים קיבל איומים רבים על חייו, ובאחד המקרים אף נחשף כי מחבל שתכנן פיגוע ברעננה התכוון להתנקש בו. הדבר מעיד על עומק ההשפעה שלו ועל עוצמת החשש שהוא מעורר בקרב אויבי ישראל.
למרות הדימוי הצבאי והקשוח, אדרעי מקיים פעילות חינוכית בישראל. הוא נפגש עם תלמידים, מרצה על חשיבות הלימוד של השפה הערבית ועל תפקיד התקשורת בעיצוב תודעה. בעיניו, השפה הערבית היא לא רק כלי מודיעיני, אלא כלי חיוני להבנת המציאות במזרח התיכון.
אדרעי פיתח מודל ייחודי בלוחמה התודעתית: שילוב של שליטה לשונית עמוקה, הבנה תרבותית, רטוריקה פסיכולוגית, שימוש חכם במודיעין והפעלה של כלים דיגיטליים. הוא הפך לדמות מרכזית בשיח הישראלי-ערבי, ובמובן מסוים, גם לדמות בעלת השפעה רבה על הדרך שבה הציבור הערבי תופס את צה"ל ואת מדינת ישראל. עבודתו מלמדת על כך שבעולם שבו מילים, שפה ותודעה הם חלק מכלי הנשק, המיומנות הלשונית והתרבותית חשובה לא פחות מהעוצמה הצבאית.
התרעות פיקוד העורף