"הייתי מפריד בין הצורך לאכוף את אי ההתחמשות שהיא מדיניות מוצדקת - לקח משמעותי מהמלחמה האחרונה, לבין זה שהופכים את זה לסכנה ברמה לאומית. וזה בעצם יותר קמפיין בחירות מאשר דבר אמיתי", טען זיו. "יש התאוששות, אבל בין זה לבין איום ביטחוני על ישראל המרחק הוא מאוד גדול".
כדוגמה הביא זיו את שאלת גיוס לבנונים לשורות חיזבאללה. "חייל בצבא לבנון מרוויח 200 דולר בחודש, טרוריסט - 600. קם שיעי צעיר בבוקר ושואל לאן להתגייס. אם לא יעזרו לממשלת לבנון בכסף, ביכולות, באימון הצבא, ברור שאפשר להידרדר לשם בחזרה ולהביא לכך שהמלחמה תפרוץ מחדש מנימוקים אמיתיים", אמר.
"צריך לעסוק בכך שההסכמים המדיניים, תהיה להם היתכנות. ישראל צריכה להיות מעורבות דרך האמריקנים והצרפתים כדי שממשלת לבנון תקבל את הגיבוי המלא במלחמה שלה מול ההתאוששות של חיזבאללה, ולפרק אותו", קבע זיו. "אנחנו בסוף לא יכולים להיות בכל מקום בלי לפתור את הבעיה של המוטיבציה של הצעירים בלבנון להתגייס לחיזבאללה".
באשר לזירה הבעייתית ביהודה ושומרון אמר זיו כי "באפריל 23' קיבלה הממשלה החלטה נכונה לחזק את הרשות הפלסטינית כדי שהיא תוכל לעשות את המלחמה שם במקומנו. האם זה היה מכסה את הבעיה הזו של החמאס? התשובה היא לא. השאלה היא תמיד מה האיזון - כדי שאנחנו לא נצטרך להיות במלחמה אינסופית בעזה, אנחנו נצטרך לעשות את זה כמו באיו"ש".
על הסיכויים להפלת המשטר האיראני, הבהיר: "נראה לי נאיבי, הרבה עבודה, הרבה שנים ואי אפשר להגדיר תוצאות. יש פה דבר יותר רחב של הסתכלות על המזרח התיכון. יש פה היחלשות מאוד דרמטית של הציר השיעי, אבל צריכה לקום קואליציה. למשל סוריה: יש לנו אינטרס למנוע את ההברחות ללבנון, אבל שוב - יש פה קמפיין מדיני שצריך לנהל אותו". בהמשך, הדגיש כי השפעתה של ישראל הפכה להיות מוגבלת: "לא שואלים את ישראל, ישראל לצערי לא רלוונטית".
התרעות פיקוד העורף