לפי גורמים בצה״ל, הרמטכ״ל החליט לנקוט מנעד של צעדים פיקודיים כלפי בעלי התפקידים הרלוונטיים. הצעדים השונים ינועו מהערות פיקודיות ועד החלטות משמעותיות יותר, בהתאם לרמת האחריות שנקבעה לכל קצין. בצה״ל מדגישים כי אין סערה פנימית וכי מדובר במהלך מסודר, שנועד לשקף אחריות ולחזק את האמון הציבורי והצבאי במערכת.
כבר בימים שבהם הרמטכ״ל קיים סיורי חפיפה לקראת כניסתו לתפקיד הרמטכ״ל הוא שמע מקצינים בכירים על התחושות שלהם בנושא התחקירים ולקיחת האחריות של חלקים מהמפקדים בצה״ל שכשלו לפני ובמהלך ה7 באוקטובר.
הרמטכ״ל הנכנס ישב בארבע עיניים עם מפקדי האוגדות שתימרנו ברצועת עזה ובלבנון. הקצינים סיפרו לרמטכ״ל שהיו עיגולי פינות בחלק מהתחקירים, שהם לא עומדים בסטנדרטים של צה״ל. הם זעמו על כך שמפקדים שכשלו עדיין לובשים מדים ומפקדים על חיילים.
ההחלטה לבצע את תחקיר התחקירים הגיעה במטרה לבחון בראש ובראשונה האם צה"ל לומד מהכישלון הנורא, מתקן את הדרוש, ובמקביל פועל לשקם ולבנות מחדש את אמון הציבור בצה"ל. הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר קבע כי "הכשל ב-7 באוקטובר הוא כישלון מערכתי ולא טקטי, ריגעי. יש את סיפור הלילה שלפני ה-7 באוקטובר, אבל חייבים לבחון את התהליכים שהחלו לפני הלילה". עוד קבע הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר כי "צה"ל לא היה ערוך לתרחיש של מלחמה בהפתעה".
בין המסקנות של ועדת תורג'מן: "אוגדת עזה כשלה באי מימוש משימתה להגן למול האיום מרצועת עזה; בכך שלא קיימה תהליכי עומק לזיהוי השתנות האויב, לא פעלה לעיסוק מודיעיני ומבצעי מתמשך בתכנית 'חומת יריחו', באי-קיום הערכת מצב סדורה והעלאת מדרג ההתרעה נוכח המידע שהיה ברשותה בליל ה-7 באוקטובר; ובאי-נקיטת יוזמה לשינוי מצב הכוחות בגזרה, ובמוכנות המבצעית למול תרחישים שהגדירה כ'תרחישים מסוכנים'".
עוד קבעה הוועדה כי: "הצוות קיבל באופן מלא את קביעת התחקיר לפיה תפקוד התצפיתניות לרבות תחת מתקפה רחבה ותחת איום אישי היה מקצועי, מופתי ובקור רוח וכי התצפיתניות המשיכו לתצפת ולדווח במקצועיות עד נשימתן האחרונה. ניתוח בדיעבד מלמד כי המידע שנאסף על ידי התצפיתניות לאורך תקופה, העיד על פעילות אויב חריגה בחודשים שלפני המתקפה. ניתוח מודיעיני איכותי יכול היה להבליט את שינוי המצב בגזרה". מהדברים עולה כי קצין המודיעין של האוגדה כשל חמור.
התרעות פיקוד העורף