הכותב טוען כי ישראל מפרה בעצמה את טענותיה לגבי חיזבאללה. "יום אחר יום, ישראל חושפת את השקר והכזב של טענותיה ביחס לחיזבאללה והכנותיו הצבאיות", הוא כותב, ומוסיף כי "התקיפה האחרונה על הפרבר הדרומי הוכיחה מעל לכל ספק, שכל מה שאמרו ואומרים הגורמים הישראליים, הוא שקר וצביעות".
לטענתו, אמצעי התקשורת הישראליים קידמו טענות על הכנות של החיזבאללה לתגובה צבאית על התקיפות, "עד שהגורמים הישראליים חשפו את עצמם כאשר אישרו דקות בודדות לאחר הפעולה, שאין צורך לתושבי הצפון לנקוט באמצעי זהירות או לשנות את הרגליהם היומיים". הוא מסיק מכך כי "כל מה שנאמר על הכנות לתגובה מחיזבאללה הוא דיבורים ריקים שנועדו להצדיק את התקיפות".
אמריקה נותנת יד חופשית
לדבריו, התוצאה היא "המשך היחלשות החיזבאללה באמצעות חיסולים, שבהם נפלו לו מאז הפסקת הפעולות הצבאיות יותר ממה שנפל לו במהלך העימותים בשטח".
"היום במזומן ומחר באשראי"
אולם, לטענתו, "העובדות הוכיחו שהחיזבאללה אימץ את הפתגם 'היום במזומן ומחר באשראי' אך במילים אחרות לגבי התגובה: 'היום במילה ומחר בנשק'", כך שהפתגם נשאר תקף רק להיום, "עד שיבוא המחר ביום מן הימים".
מצב חסר תקדים
הכותב מדגיש: "אין ספק שחיזבאללה לא התמודד, במשך יותר מארבעים שנה, עם מצב כמו זה שהוא מתמודד איתו היום. הוא היה רגיל לדבר עם ישראל מעמדה שווה, והכל זוכרים את דברי נסראללה בעיצומה של המלחמה האחרונה, שביירות מול תל אביב, ודברים נוספים... וזה מה שכבר לא בידיים".
לסיכום, הכותב טוען כי "עם היעדר התגובה הפועלת של החיזבאללה, נשאר הדיבור על חובת פירוק הנשק כערובה ליציבות ישראל, סתם תירוץ כדי לשים את לבנון על שולחן המשא ומתן, וכדי לגרום לחיזבאללה להודות בגלוי שהוא כבר לא מסוגל להתנגדות צבאית, אלא רק להתנגדות פוליטית ומורלית, עד שהדברים יתהפכו והנתונים ישתנו, וזה דבר שאין שום ראיה לכך שהוא יהיה בעתיד הקרוב".
התרעות פיקוד העורף