"לאחר שבעה באוקטובר, החובה לתקן את הליקויים העולים בדוחות מבקר המדינה מתעצמת פי כמה", מציין אנגלמן – "את הליקויים החמורים ניתן לראות בשורה ארוכה של נושאים, ובהם פערים משמעותיים בהיערכות הרכבת הקלה בגוש דן להגנה בפני אירועי טרור. בכל הנוגע להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים עלה כי לא תוקנו הליקויים העיקריים שעלו בביקורת קודמת".
אנגלמן מתריע עוד בדו"ח הביקורת כי בכל הנוגע לפיקוח ולבקרה של משרד הביטחון על השימוש של החברות הביטחוניות במקדמי שיווק: 64 (מתוך 100) בלבד - זהו הציון של מדינת ישראל בשנת 2024 במדד תפיסת השחיתות של ארגון "שקיפות בין-לאומית". מהביקורת עולה כי בשנת 2020, במשרד הביטחון נחשפו רק במקרה לעמלה גבוהה שהייתה אמורה להיות משולמת למקדם שיווק ומנעו את ביצועה.
"בקרה על תוכניות ציות למניעת שחיתות לא גובשה במשך שנים. התנהלות זו עלולה לפגוע באופן משמעותי במדינת ישראל בהיבטי ביטחון, יחסי החוץ והמסחר הבין לאומי", הוא קובע.
פערי שיבוץ מאבטחים ברכבת הקלה
בביקורת צוין כי למרות האיומים החמורים הקיימים על הרכבת הקלה, אין קביעה נורמטיבית לגבי הגוף שבסמכותו לקבוע או לאשר את תרחיש הנפגעים לאירוע טרור ברק"ל של גוש דן.
עוד לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל וביתר שאת לאחר פרוץ המלחמה, הלך והצטמצם מספר המאבטחים של נת"ע בקו האדום של הרכבת הקלה. בכמה מקרים היה מספר המאבטחים במשמרת פחות מהתקן - ובשני מקרים מספר המאבטחים היה פחות מהסף המזערי.
עוד נכתב בדו"ח הביקורת כי מאחר שבמערכי התחבורה הציבורית להסעת המונים מדובר בהתמודדות עם כמות רבה מאוד של נוסעים, העלו המשטרה ונת"ע לפני צוות הביקורת על הצורך לבחון אפשרות להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות כאלו. אולם צוות לבחינת שילוב טכנולוגיות מתמקדות כאלו הוקם במסגרת פרויקט המטרו, אבל לא הוקם צוות כזה במסגרת פרויקט הרכבות הקלות גוש דן.
בביקורת נמצאו פערים באמצעי הקשר של צוותי מד"א בתווך התת קרקעי. "בקרות אירוע יקשה על צוותי מד"א לתקשר עם יתר גופי החירום וההצלה", צוין עוד – "במקרה של קריסת הרשת הסלולרית לא תהיה לצוותים דרך לתקשר ביניהם באמצעים טכנולוגיים, אלא באופן פיזי או באמצעות גורם שלישי המחזיר אמצעי קשר טכנולוגיים, כגון שוטר או איש כבאות הצלה".
מבקר המדינה קובע בסיכום הדו"ח כי על משרד התחבורה וכל הגורמים הנוספים הנוגעים לאבטחה ברכבת הקלה – המשרד לביטחון לאומי האחראי על המשטרה ומשרד האוצר לבצע עבודת מטה בנושא חוסר במאבטחים, המהווה אתגר לאומי המצריך טיפול דחוף ולפעול לסגירת הפערים.
לא קודמו מיגוני מתקנים חיוניים
"גם לאחר פרוץ המלחמה ועל אף התממשות האיומים האוויריים, לא קידמו נושא זה, מלבד כמה פעולות נקודתיות", מתריע עוד מבקר המדינה שמעיר למשרד הביטחון, לצה"ל ומל"ל על אי תיקון הליקויים שעלו בביקורת הקודמת. בביקורת נטען כי משרד הביטחון לא מיפה את המתקנים החיוניים שנדרש למגנם, וממילא גם לא הכין תוכנית עבודה רב שנתית למיגונם, זאת על אף הסיכון להיפגעותם מאיומים אוויריים המצויים בידי האויב בהיקף נרחב.
בביקורת המעקב נטען עוד כי המל"ל, משרד הביטחון, משרד האוצר וגורם רגולטורי מסוים טרם הגיעו לסיכום לגבי המקור התקציבי למיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים. כל אחד מהגורמים ראה לנגד עיניו פתרון שונה לסוגיית המימון.
אנגלמן קובע כי על משרד הביטחון להנחות את מנכ"ל המשרד ואת הרמטכ"ל לפעול לקידום מיפוי המתקנים החיוניים ולגבש המלצה לתוכנית עבודה רב שנתית למיגון המתקנים האמורים. עוד הוא ממליץ ששר הביטחון יגדיר את חלוקת הסמכות והאחריות בין גורמי מערכת הביטחון ובכללם רח"ל וצה"ל, בנושא המגוון הפיזי מפני איומים אוויריים במתקנים חיוניים של גופים מסוימים ולהנחיות כי הגדרות אלו יקבלו ביטוי בהוראות הגופים.
בקרה לקויה על עסקאות ייצוא ביטחוני
בפרק בדו"ח על היבטים בפיקוח ובבקרה של משרד הביטחון על שימוש החברות הביטחוניות במקדמי שיווק, בסוכנים ובמתווכים בעסקאות ייצוא ביטחוניות, צוין כי מדינת ישראל קיבלה בשנת 2024 ציון 64, כאשר 100 הוא הציון הטוב ביותר במדד תפיסת השחיתות של ארגון "שקיפות בין-לאומית".
עוד צוין כי בשנת 2020, במשרד הביטחון נחשפו במקרה לעמלה גבוהה שהייתה אמורה להיות משולמת למקדם שיווק ומנעו את ביצועה. "נמצאו ליקויים מהותיים בפיקוח ובבקרה של משרד הביטחון בעניין זה", קובע מבקר המדינה – "בקרה על תוכניות ציות למניעת שחיתות לא גובשה במשך שנים".
מהדו"ח עולה כי סך ההיקף הכספי של עמלות שהתחייבו חברות ביטחוניות לשלם למקדמי שיוון בגין עסקאות בשנים 2024-2023 עמד על מאות מיליוני דולרים.
עוד עולה מהביקורת כי משרד הביטחון אינו מקיים בקרה על זהות מקדמי השיווק ובכך חושף את עצמו לסיכון בכל הנוגע למקדמי שיווק ישראלים, אשר היכרותם עם גורמים בכירים במשרד הביטחון עלולה להביא לניגודי עניינים, ובעקבות זאת – לטובות הנאה, החלטות לא מיטביות במשרד הביטחון בכל הנוגע לעסקאות אלו ולפגיעה בזכות להזדמנות שווה.
מבקר המדינה קובע כי לנוכח חשיבותו האסטרטגית של הייצוא הביטחוני ותרומתו המדינית, הביטחונית והכלכלית מחד גיסא, והסיכונים הכרוכים בשימוש של חברות הביטחוניות במקדמי שיווק מאידך גיסא, על מנכ"ל משרד הביטחון להנחות את כלל הגורמים במשרד הנוגעים לפעילות זאת לפעול לתיקון הליקויים שעלו בביקורת, ולקיים בקרה אפקטיבית לצמצום החשיפה לסיכוני הציות והאסדרה בתחום השחיתות והשוחד הנוגעים לייצוא ביטחוני.
פערים בהיערכות למענה לאירוע רב נפגעים ברמון
בפרק בדו"ח המבקר על הסדרת הטיפול באירוע רב נפגעים בנמל התעופה רמון וסביבתו, קובע מבקר המדינה כי עלו פערים בסדרי אבטחתו של הנמל בהיבטי כוח אדם, אמצעים ותשתיות.
"נוכח הסיכון הנובע מאירוע תעופתי רב נפגעים, ונוכח מכלול הליקויים, על שרת התחבורה ועל השר לביטחון לאומי לוודא כי נמל התעופה רמון ערוך לטיפול באירועי חירום", קובע עוד מבקר המדינה.
היעדר רגולציה במעבדות פיתוח נשק ביולוגי
מבקר המדינה קובע בסיכום הדו"ח כי על משרד הבריאות להסדיר רגולציה הנוגעת לשימוש בביולוגיה הסינתטית, וכן להסדיר מחקרים במחוללי מחלות שעלולים להיווצר בעקבות שימוש בה, ולתאם זאת עם משרדי הממשלה הרלוונטיים.
"הפערים שעלו בביצוע הפיקוח והבקרה על המעבדות ובנושא פרסום של חקרים ביולוגיים דו-שימושיים עלולים להגדיל את הסיכון לזליגתם של ידע ושל מחוללי מחלות לידיים פליליות או עוינות ולסייע בכך לגורמים עוינים ולגורמי טרור בתכנון וביישם של תקפת טרור ביולוגי יעילה ולהביא לפגיעה בביטחון המדינה, או בשלום הציבור, בבריאותו או בביטחונו", מתריע אנגלמן.
ליקויי בקרה על מאגרי המידע במשרד הביטחון
בפרק על ניהול מאגרי מידע במשרד הביטחון ואבטחתם, נטען כי למרות הסיכון הרב למתקפות סייבר על מחשבי משרד הביטחון ולמרות הנתונים האישיים של מאות אלפים שנמצאים במאגרי המידע – אין מספיק בקרה ומבחני חדירות.
"התממשות הסיכונים למאגרי המידע של משרד הביטחון, עלולה לגרום, למשל, לחשיפה של מידע אישי על חיילים שנפצעו במלחמה (מאגר נכי צה"ל) או על חטופים מטבח שבעה באוקטובר ששוחררו מעזה (מאגר פדויי השבי) והפכו, בעל כורחם, לעניין ציבורי", מתריע מבקר המדינה.
על פי ניתוח שביצע משרד מבקר המדינה, שבעה מכל עשרה משתמשים בעלי הרשאת גישה לרשת מחשב מרכזית של משרד הביטחון, שהיא שער כניסה למאגרי מידע, לא נכנסו לרשת זו יותר מחצי שנה, ומרביתם (60%) לא נכנסו אליה מעולם.
"במצב זה עולה חשש כי יש בעלי הרשאת גישה שלא לצורך לביצוע תפקידם", מתריע אנגלמן – "90% מהמשתמשים שלא נכנסו לרשת יותר מחצי שנה הם עובדי מיקור חוץ, ו-60% מהם משויכים לחמישה אגפים, ומידת הסיכון לחשיפה של מידע ביטחוני מתוכם או של מידע בנוגע לפרט בתוכם היא גבוהה", נטען עוד.
חריגות בהעסקת יועצים במשרד הביטחון
בפרק בדו"ח הביקורת על העסקת יועצים במשרד הביטחון, נטען כי היקף ההעסקה של 685 מכלל היועצים המועסקים במשרד הביטחון (כ-27%) חרג מהכללים שנקבעו. 315 מ-685 היועצים האמורים (46%) מועסקים בחריגה ממספר השעות וממספר שנות הוותק המרביים שנקבעו.
"הם מועסקים יותר מעשר שנים או יותר מ-180 שעות עבודה חודשיות בממוצע, או בחריגה משני הפרמטרים ביחד", נטען עוד – "כמחציתם מועסקים באגף הנדסה ובינוי, באגף התקשוב וניהול מערכות מידע, במנהל המעבר דרומה ובאגף לייצוא ביטחוני", צוין עוד בביקור – "משרד הביטחון אינו עומד במגבלות היקף ההעסקה שהוא קבע לעצמו, פוגע בתחרות ההוגנת ובשוויון ההזדמנויות, מגביר את התלות שלו ביועצים, מגדיל את הסיכון להיווצרות יחסי עובד-מעביד עימם, את הסיכון להיווצרות מסלול מקביל להעסקת עובדים בתקן ואת הסיכון לאובדן ידע ארגוני. זאת, בעיקר כשההתקשרות נמשכת שנים ארוכות", מתריע מבקר המדינה.
מבקר המדינה קובע כי על מנכ"ל משרד הביטחון לפעול לתיקון הליקוים שעלו בביקורת בנושא העסקת היועצים, בייחוד נוכח היקפי ההעסקה המשמעותיים וטההשלכות שיש לכך.
דו"ח חסוי על ההגנה האווירית
דו"ח הביקורת כולל גם פרק על תחום ההגנה האווירית במערכת הביטחון. אולם לאחר ההיוועדות עם הגופים האמונים על אבטחת המידע הביטחוני ובתיאום עם יו"ר ועדת הכנסת, הוחלט שלא לפרסם את הדו"ח.
תגובות לדו"חות
תגובת משרד הביטחון לדו"ח היבטים בפיקוח ובקרה על שימוש החברות במקדמי שיווק, בסוכנים ובמתווכים בעסקאות ייצוא ביטחוני: "מאז כניסתו לתפקיד ובהתאם למדיניות שר הביטחון ישראל כ"ץ, מקדם מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, רפורמה מקיפה שתאפשר את הגדלת הייצוא הביטחוני הישראלי ויחד עם זאת תגביר את האכיפה. בחודש שעבר אימץ מנכ"ל משרד הביטחון את מרבית המלצות הוועדה שבחנה את תהליכי הייצוא והפיקוח עליו, הגורמים המעורבים והאתגרים המשתנים וקבע כי שנת 2026 תהא שנת המימוש של הרפורמה האסטרטגית, תוך מציאת נקודת האיזון הנכונה שתאפשר את שימורה של מערכת הפיקוח ממוקדת ואחראית.
"באשר לטענות לגבי מקדמי שיווק - כחלק מחברותה של מדינת ישראל בארגון ה-OECD, ביצע משרד הביטחון מספר פעולות הנוגעות למניעת שחיתות ומתן שוחד לעובד ציבור זר. ראשית, משרד הביטחון קבע כי יצואנים הרשומים במרשם הייצוא הביטחוני יחתמו על הצהרה במסגרת בקשות לרישיון המוגשות לאפ"י כי לא היו מעורבים בעבר ולא יהיו מעורבים בעתיד בעבירת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים. כמו כן, נוסף תנאי מיוחד ברישיונות אפ"י המתייחס לאיסור מתן שוחד לעובד ציבור זר. אפ"י עורך מעת לעת פעולות להעלאת המודעות בקרב יצואנים ביטחוניים בנוגע לנושא מניעת שחיתות ואף הנושא מודגש בכנס אפ"י השנתי בו משתתף קהל של מאות רבות של יצואנים ביטחוניים ישראליים".
תגובת משרד הביטחון לדו"ח היערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים- ביקורת מעקב: "השרדת מתקנים חיוניים ושימור רציפות תפקודית נמצאים בליבת האסטרטגיה המשרדית ובהתאם גובשה תוכניות עבודה מפורטת, בין היתר הוקם צוות ייעודי משותף לכלל אגפי המשרד הרלוונטיים, צה"ל והגופים הנוספים לטובת מיפוי, תיעדוף והגדרת חבילת ההגנה הנדרשת עבור כל אחד מהמתקנים החיוניים. במקביל להקמת הצוות, נעשו שורת צעדים נוספים, ובהם הוספת אלמנטי מיגון למתקנים חיוניים שהוגדרו בשיתוף הגופים, הגברת התיאום בין משרד הביטחון לצה"ל לטובת הגנה אווירית באמצעות מערכות הגנה על מתקנים מתועדפים ועוד".
תגובת משרד הביטחון לדו"ח ניהול מאגרי מידע במשרד הביטחון ואבטחתם: "בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות, מונה באגף הדיגיטל במשרד הביטחון ממונה על אבטחת המאגרים, הוקצה תקציב רב שנתי ליישום התקנות ואבטחת המאגרים והוגדרה תוכנית עבודה ליישום התקנות עבור כל אחד מהמאגרים".
תגובת משרד הביטחון לדו"ח העסקת יועצים במשרד הביטחון: היקפי הפעילות של משרד הביטחון גדלו באופן משמעותי בשנים האחרונות וביתר שאת לאורך השנתיים האחרונות שאופיינו בלחימה עצימה מול 7 זירות במקביל. עם זאת, לאחרונה מובלת עבודת מטה לקיצוץ רוחבי בהיקף היועצים בכלל אגפי המשרד".
התייחסות משרד הבריאות לדוח מבקר המדינה בנושא היבטים במניעת זליגה של מחוללי מחלות ביולוגיים וידע לפיתוח נשק ביולוגי: "רובן הגדול של המעבדות שעוסקות במחוללי מחלות ביולוגים, עובדות עם מחוללי מחלות ברמת סיכון ביטחוני נמוך".
"בהתאם לדוח הביקורת, הקים משרד הבריאות ועדה לעדכון הנהלים, בה חבר נציג ממשרד הביטחון, זאת על מנת לייצר נוהל אחד הכולל את כל הכללים והנהלים. הוועדה תקבע באופן דיפרנציאלי את הדרישות הביטחוניות והבטיחותיות מהמעבדות בהתאם לרמת הסיכון, וכן את כל הנוגע לסקר הסיכונים, כאשר הנהלים והכללים המעודכנים יהוו בסיס לתקנות".
"בנוגע לנהלי ביטחון - על פי חוק, על מי שרוצה לעבוד במעבדות אלו לחתום על תצהיר אי הרשעה בעבירת ביטחון שעודכן ע"י הלשכה המשפטית, כאשר נכון לכרגע בכל מוסד יש אחראי ביטחון הקובע הנחיות הרלוונטיות למקום. כאמור, הועדה תיקבע נהלים אחידים בנושא".
"בחודש שעבר אימץ מנכ״ל משרד הביטחון את מרבית המלצות הוועדה שבחנה את תהליכי הייצוא והפיקוח עליו, הגורמים המעורבים והאתגרים המשתנים וקבע כי שנת 2026 תהא שנת המימוש של הרפורמה האסטרטגית, תוך מציאת נקודת האיזון הנכונה שתאפשר את שימורה של מערכת הפיקוח ממוקדת ואחראית. באשר לטענות לגבי מקדמי שיווק - כחלק מחברותה של מדינת ישראל בארגון ה-OECD, ביצע משרד הביטחון מספר פעולות הנוגעות למניעת שחיתות ומתן שוחד לעובד ציבור זר".
"ראשית, משרד הביטחון קבע כי יצואנים הרשומים במרשם הייצוא הביטחוני יחתמו על הצהרה במסגרת בקשות לרישיון המוגשות לאפ"י כי לא היו מעורבים בעבר ולא יהיו מעורבים בעתיד בעבירת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים. כמו כן, נוסף תנאי מיוחד ברישיונות אפ"י המתייחס לאיסור מתן שוחד לעובד ציבור זר. אפ"י עורך מעת לעת פעולות להעלאת המודעות בקרב יצואנים ביטחוניים בנוגע לנושא מניעת שחיתות ואף הנושא מודגש בכנס אפ"י השנתי בו משתתף קהל של מאות רבות של יצואנים ביטחוניים ישראליים".
התרעות פיקוד העורף