יחזקאלי מדגיש כי ניתוק פורמלי מהתנועה אינו מהווה הוכחה לשינוי תפיסתי. לדבריו, "האחים המוסלמים מסתגלים היטב להוצאה שלהם מחוץ לחוק – וימשיכו לפעול בדיוק כפי שעושה מנסור עבאס כרגע: להמשיך תחת שם אחר, אך עם אותם מטרות ושיטות פעולה".
לדבריו, האידיאולוגיה אינה עוברת במנגנון פורמלי אלא מושרשת בגרעין מחשבתי ברור: "האסלאם הפוליטי של האחים המוסלמים מושרש בכל מי שרוצה להשליט את האסלאם על העולם, ובמיוחד על קהילות מוסלמיות בעולם ובמקומות שיש בהם שלטון 'כופר', כמו באירופה וכמו בישראל".
יחזקאלי מסביר כי פעילות האחים המוסלמים מתנהלת בשני שלבים מרכזיים. השלב הראשון הוא "דעוה" - פעילות לא אלימה שמטרתה הפצת האסלאם ויצירת השפעה חברתית. רק לאחר מכן מגיע השלב השני, שלדבריו עלול להיות אלים יותר. "ארגוני האחים המוסלמים פועלים בשני שלבים: השלב הראשון, ה'דעוה' – הג'יהאד השקט, ההזמנה לאסלאם בדרכים לא אלימות. רק בשלב מאוחר יותר יגיע הג'יהאד".
בהתייחסו ישירות למנסור עבאס כתב יחזקאלי כי יש להיזהר מפני פרשנות נאיבית לדבריו: "מנסור עבאס, שכבר הוכח שהעמותות שלו העבירו כסף לחמאס, וגם הוא עצמו אמר שהוא בעד חינוך לאסלאם, כרגע נמצא בשלב ה'דעוה' - אך אסור להסתנוור מההצהרות הפייסניות, ותמיד להבין מה עומד מאחוריהן".
כך, בעוד עבאס מציג עצמו כמנהיג פרגמטי המבקש לנתק קשרים עם ההשפעה הדתית-תנועתית שעליה גדל, יחזקאלי מתעקש כי מדובר בצעד מחושב המיועד להפחתת ביקורת ולמניעת סנקציות, לא בשינוי ערכי או אסטרטגי. הוויכוח סביב מהות הצעד ימשיך ככל הנראה ללוות את השיח הציבורי בישראל, במיוחד על רקע המתיחות בין האסלאם הפוליטי לבין המערכת הדמוקרטית.
התרעות פיקוד העורף