במכתב שנשלח למשרד המבקר באמצעות עורכי דינו, ציין אוסקר כי פרישתו משרות פעיל מפקיעה את מעמדו כמי שנחשב "מבוקר" לפי חוק מבקר המדינה. לדבריו, "אין סמכות לכפות עליי להתייצב", וכי הביקורת אינה חלה על מי שאינו עוד חלק מהמערכת הציבורית. עוד מציין אוסקר במכתבו כי קיימים שני הליכים התלויים ועומדים: החלטת הממשלה הצפויה בנושא הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, והליך בבג"ץ העוסק בשאלה האם למבקר המדינה יש סמכות לבדוק את ליבת הכשלים המבצעיים והמוסדיים של גופי הביטחון. "יש להמתין להכרעות הללו לפני פנייה אליי", נכתב.
המכתב מתייחס גם לבקשת המבקר לקבלת מסמכים ופרוטוקולים מתקופת כהונתו, אך מציין כי חלקם אינם רלוונטיים עוד. "הנתונים אינם מצויים עוד בתחום אחריותי," כתבו עורכי דינו. למרות עמדתו ביחס לסמכות המבקר, מדגיש אוסקר כי הוא אינו פוסל אפשרות לשתף פעולה בעתיד אם תוקם ועדת חקירה מוסמכת. "אני מוכן לשתף פעולה עם גוף חקירה בעל סמכות ברורה", כתב.
לפי משרד המבקר, כבר ביולי 2025 הועברו לבכירים השוו"נים הנושאים שעליהם נדרשת הפגישה, אולם למרות פניות חוזרות ונשנות ופתיחת חלונות זמן לקביעת מועד מוסכם, לא נקבעה פגישה. המשרד מציין כי מתווה הביקורת על צה"ל והשב"כ אושר בפסק דין של בג"ץ לפני למעלה משבעה חודשים.
ממשרד מבקר המדינה נמסר: "התנהלותו של הבכיר לשעבר בשב"כ, שמסרב לשתף פעולה עם ביקורת המדינה ואף הודיע כי לא יתייצב לזימון שהוצא כדין, היא חמורה ביותר, הן בהיותה מנוגדת לחוק והן מבחינה ערכית. בעבר כבר נפסק בבג"ץ (ויסות המניות) כי הסמכות בהתאם לסעיף 26 היא 'לחקור כל עד, בין שהוא עובד של גוף מבוקר ובין אם לאו'. בענייננו אף מדובר במי שהיה בתפקיד פעיל ובכיר ביום הטבח של ה-7.10. איש אינו ניצב מעל החוק, ומחובתו של מי שכיהן בתפקיד בכיר ביום הטבח של ה-7.10, לשתף פעולה באופן מלא עם ביקורת המדינה".
התרעות פיקוד העורף