כדי לנטרל את האיום הישראלי, ממשלת לבנון לחצה לשיתוף דיפלומטים אזרחים במפגשי המשא ומתן הצבאי כדי להעניק אופי מדיני־אזרחי לשיחות הישירות עם ישראל. ישראל היססה, אך בלחץ אמריקאי אכן נערכה פגישה ראשונה כזו ב־3 בדצמבר.
מלחמה פוליטית: ראשית, צריך לדרוש מממשלת לבנון להסתכן יותר, אפילו אם היא לא תכפה מיד פירוק נשק בכוח. הדבר אפשרי: בין אוקטובר 2023 להפסקת האש בנובמבר 2024 חל מהפך בפוליטיקה הלבנונית. חיזבאללה איבד את הרוב בתמיכת הציבור. הדבר התבטא בפרלמנט וגם בממשלה החדשה. תומכי הארגון איבדו בשני המקומות אחרי המלחמה את השליש החוסם שהיה להם. הנוהג הפוליטי בלבנון הוא שאם שליש מחברי הפרלמנט נעדרים מדיון – אי אפשר להצביע.
לאחר הבחירות של מאי 2022, מתוך 128 חברי פרלמנט, ל־27 הנציגים השיעים הצטרפו נציגי "המפלגה הפרוגרסיבית הסוציאליסטית" הדרוזית, המפלגה הנוצרית "הפטריוטית החופשית" וכמה אחרים. זה עדיין היה מיעוט, אך יותר משליש. בכל עת שהרוב רצה להעלות את פירוק הנשק נעדרו חברי הגוש של חיזבאללה מהדיון, וההצבעה לא התקיימה. כעת הכל השתנה: המפלגות הנוצרית והדרוזית נטשו את הגוש, וחיזבאללה אינו יכול עוד למנוע הצבעה.
על ישראל לדרוש מממשלת לבנון לחוקק חוק התואם את התחייבותה הבינלאומית, חוק הדורש פירוק נשק. חיזבאללה יסרב לקיים את החוק, ולכן יוכרז כמפר חוק. אפשר להציע גם שליחה של קצין משטרה צבאית חמוש באקדח ומלווה במשאיות ריקות ובמצלמות טלוויזיה, בעיקר של אל־ג’זירה, לבסיס חיזבאללה בדאחיה. הקצין ידרוש מסירת הנשק, מפקד הבסיס יסרב, ושוב הארגון יופיע בלבנון ובעולם המוסלמי כמפר חוק. מהלך כזה יהרוס את הדימוי היקר כל כך לחיזבאללה, של פטריוטים לבנונים דמוקרטיים ומגיני המדינה. הם יופיעו כפי שהם, ככובשים וכסוכנים של מעצמה זרה, איראן. זה לא “זבנג וגמרנו”, אלא מלחמת התשה פוליטית, אבל זה יכול לעבוד.
ניתוק הקשר: הממשלה הלבנונית יכולה וחייבת גם לסגור את מערכת הקשר העצמאית והבלתי מפוקחת של הארגון. היא ניסתה זאת לפני המלחמה ונרתעה כשהארגון איים במלחמה. כעת חיזבאללה מוכה, והדבר אפשרי.
סיוע לשיעים: היבט נוסף של המלחמה הכלכלית יהיה התחייבות של הממשלה הלבנונית להחליף את איראן בסיוע הסוציאלי הניתן לאוכלוסייה השיעית. זה יהיה חלק מהשיקום הכלכלי המוצע על ידי מדינות המפרץ לאחר שחיזבאללה יתפרק מנשקו. כך יתאפשר ניתוק תומכי "אמל" מתומכי חיזבאללה. סימנים ראשונים להתרחקות בין שתי המפלגות מופיעים כבר עכשיו.
ישראל מצידה צריכה להצהיר שתמשיך במעקב צמוד ובחיסול כל הפרה, אך גם שתהיה מוכנה לפנות את כל כוחותיה מלבנון לאחר שחיזבאללה יתפרק מנשקו ויהיה נתון לפיקוח קפדני.
פירוק הנשק של חיזבאללה יכול גם להיות חלק משיחות הגרעין של איראן עם ממשל טראמפ, כשאלה יתחדשו. כרגע, הבחירה של כל הצדדים היא בין מלחמה חדשה לפירוק נשק הדרגתי. גם אם כל הצעדים המוצעים כאן לא יביאו לפרוק הנשק שלהם, הם בוודאות יחלישו את חיזבאללה.