"אנחנו סופרים שנה בלי אסד בגולן ושנה להיותנו בשטחי החיץ אחרי המבצע המדהים של צה"ל בהשמדת הצבא הסורי, אבל ג'ולאני תופס אומץ", אמר הפרשן. "הנה האירועים בבית-ג'אן, והנה עכשיו החמושים, לאט לאט הוא תופס אומץ. יש לו עכשיו חגיגות, הוא נפלא בהפקת חגיגות וכל מיני פעילויות בסוריה, כל מיני מצעדים, הולכים וצועקים 'לשחרר את אל-אקצא'".
לדברי יחזקאלי, "ככל שהזמן יעבור והוא יקבל חיבוקים מהעולם והעולם יאמין בו, כולל טורקיה, האמא הרוחנית והמעשית שלו - אנחנו נראה יותר תקריות בגבול. הגבול הזה היה שקט ופסטורלי, היו כאלה שנופפו לעברנו לשלום, חיילים נתנו סוכריות לילדים... שנה אחרי מתחילים שם עימותים".
"ג'ולאני מרגיש מספיק אמיץ בלהפוך את הזירה ללא נוחה מבחינתנו כי הוא רוצה שניסוג משם, וזה עוד יהפוך לכאב ראש עם הימים. כל השאלה איך ישראל תתמודד בהתחלה עם האירוע הזה זה מאוד חשוב כי יש לג'ולאני גב בינלאומי וזה לא כוח מבוטל באירוע הזה", הוסיף יחזקאלי.
לחיבוק האמריקאי שניתן לנשיא הסורי יש היגיון מדיני מוצק: למרות סימני השאלה הידועים, א-שרע נראה כסיכוי היחיד לייצובה של סוריה ולהבטחת השארתה של איראן מחוץ למדינה. בחודשים האחרונים מערכת היחסים בין שתי המדינות מתקדמת בקצב מרשים. לשכת המסחר הסורית ומועצת העסקים הסורית־אמריקאית שהוקמה לאחרונה פועלות במרץ לקידום הפעילות הכלכלית.